זיכרון

אוהבת לא אוהבת, מחכה-וזה כואב
הסיבוך בליבי פנימה אותי הוא שואב
לא יודעת מה מרגישה מין אהבה-שנאה
אני מחכה הרבה זמן אבל עדיין-מחכה.

לא מבינה איפה טעיתי ומה עשיתי רע
לא מבינה מה טעות בלרצות קצת שגרה?
לא מבינה מה יפה בלהיות כל כך מאוהבת
כשבסוף אני יוצאת עצובה אולי כואבת.

אז ניסיתי לעצור הכל, באמת שניסיתי
אבל שוב עברת פה, שוב אותך אני ראיתי
שוב הזכרונות האלא עלו במוחי
שוב חיוכך, שוב הוא שיתק את כולי

אז עבר עוד קצת זמן, ניתקת את הקשר
אז שמחתי, מצאתי הזדמנות לחיות באושר
אבל שוב בכל פעם שמשהו קרה בחיי
שוב עלית מול עיניי- צבעת את לחיי.

שוב אני נזכרת בצחוקך המתגלגל.
שוב נזכרת במבטך השואל.
שוב נכנסת לדיכאון, שוב מבינה
שאיני יודעת מעצם מהי אהבה.

אז ניסיתי לעצור הכל, באמת שניסית
אבל שוב עברת פה שוב אותך אני ראיתי
שוב זכרונותיך עלו במוחי
שוב חיוכך, שוב הו שיתק את כולי

אבל אחרי על הכאב הבנתי דבר אחרון
שהכאב- הוא לא כאב, הוא בעצם זיכרון.