זה היה חיוכי השני

גבעול קטן לעולם גדול, החיים לפניו והוא לא יודע
כל הסופות וכל הברקים שרפו כל זקיק של חיים
נבול על קרקע רטובה
זה היה חיוכי הראשון

זו ילדותי השנייה
בעינייך מלאך
אני ממלמל תפילה
שתשני איתי לעד

זו תקוותי בלבד
לחיות את החיים
אני מחבק את הנשימה
עול השנים לא נשכח

בכל פסיעה לכיוונה
אני מרגיש שאני מתרומם לגן עדן
בכנפייך את מרימה את נפשי
מעבר לרגש מעבר להיגיון

לא יכולתי להאמין שאני מבורך לחיות כאן
לא האמנתי שזה גופה החם
לא ידעתי שזו תקוותי
עול השנים נשכח

וכמו שנתתי ללבי לשכוח ככה הברכה עפה לה
היא לא עפה, היא נשארה בוכה למעלה
בדמעותי מלאך אלמד שזו תקוותי האחרונה
ואשקע תחת זכרוני אשר צורב בכולי

ולא אוכל להאשים אף אחד חוץ ממני
ולא אוכל לשתוק במוחי
ולא אוכל לסלוח שזה אני
זה היה חיוכי השני