"זְהִירוּת! זֶה לֹא סְתָם, הָאַהֲבָה הִיא בְּחִנָּם" {צוּר עֵיטָם עַמִּיחַי}

לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה
רַק לְהָסִיט אֶת מַבָּטְךָ
לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה
רַק לִשְׁמֹעַ קְצָת יוֹתֵר חָזָק
לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה
אִם רַק נַחֲשֹׁב
לִפְנֵי שֶׁנַּעֲנָה
לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה
מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְנוּ כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי

לֹא צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַכֹּל סָבוּךְ וּמְבַלְבֵּל
אִם רַק נַבִּיט וְנִסְתַּכֵּל
לֹא נַחֲשֹׁב שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחָרֵט
לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר מִדַּי כְּדֵי לֶאֱהֹב
וְלֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ
לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה כְּדֵי לִשְׂמֹחַ
וְלֹא צָרִיךְ יוֹתֵר מִדַּי, כְּדֵי לִכְאֹב וְלִשְׁכֹּחַ

אֲבָל מָה שֶׁבֶּאֱמֶת חָסֵר
אִם חוֹשְׁבִים עַל זֶה קְצָת יוֹתֵר
זֶה בְּסַךְ הַכֹּל לְחַיֵּךְ כְּשֶׁקָּמִים
לוֹמַר תּוֹדָה לִפְנֵי שֶׁעוֹזְבִים וְהוֹלְכִים
לִשְׁאֹל מָה בֶּאֱמֶת צְרִיכִים
כִּי אוּלַי..
אוּלַי שָׁכַחְנוּ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ שֶׁמֻּתָּר
וְאוּלַי הִסְתַּבַּכְנוּ וְלֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁלֶּאֱהֹב אָנוּ מְסֻגָּלִים
"כִּי, זֶה הָיָה מְיֻתָּר"

וְאוּלַי..
אוּלַי אִם נָקוּם בַּבֹּקֶר
וְנַעֲצֹר לְרֶגַע
לִפְנֵי שֶׁלּוֹגְמִים מִכּוֹס הַקָּפֶה
וְלִפְנֵי שֶׁהַיֶּלֶד הִתְעוֹרֵר
אָז נִרְאֶה לְרֶגַע
שֶׁאוּלַי מָה שֶׁחָשַׁבְנוּ הָיָה סְתָם
וְאָז נָבִין, שֶׁעִם קְצָת אַהֲבָה
הַכֹּל אֶפְשָׁרִי
וְשֶׁאָהֲבָה, לֹא עוֹלֶה הַרְבֵּה.
הִיא בְּחִנָּם.