השיר שלנו

זה השיר שלנו
שיר שהתחיל מאז שהכרנו
וכותב את חיינו במנגינות
לפעמים שמחות ולפעמים פחות..

המילים נצבעות באפור של יגון
כשעצוב
הן נכתבות בשמחה בצבע אדום
כשטוב..

זה שיר שאין לו סוף
המנגינות נמחקות מחדש בכל יום
ואז הופכים את הדף
כי מחר יש יום חדש

יש ימים עצובים, שנכתבים בצבע כהה
בהם יש כתם של בהירות
כי בכל יום רע יש גם קצת טוב
אבל מצד שני, זה יכול להיות גם הפוך..

כששפתינו נוגעות, השיר לפתע זורח באלפי צבעים,
שהם התגבשות של כמה דברים,
שמחה, אהבה, תשוקה ואושר
וגם קצת עצב, שאולי יום אחד זה ייגמר..

אבל יום אחד זה התממש. רבנו,
וכמעט לא ניתן היה לראות את השיר
מרוב הכתמים הכהים שצבענו..
באותו יום שנינו נפרדנו.

והשיר נעצר, אי אפשר לכתוב עוד.
הגעתי הביתה שבורה מאוד
ניגשתי לשולחן הכתיבה, זרקתי את העטים
וקרעתי את השיר המקסים לאלפי חלקים..