השיר הכי טוב שכתבתי עד עכשיו!!

בכל השירים שעד עכשיו כתבתי(וגם קראתי.)
היה עצב. בושה. בגידה
אז משהו אחר החלטתי לעשות
לכתוב שיר שכולו שמחות.
השיר הולך כך:
פגשתי אותו, לא לפני הרבה זמן.
זה קרה ליד הגן.
הכול היה מלא בבלונים.
כחולים. צהובים וורודים.
הוא הושיט לי מתנה.
עטופה ונקייה.
חייכתי. ואת המתנה פתחתי.
בפנים נחה הזמנה למסעדה.
"אתה מזמין אותי לדייט?"
שאלתי. כלל לא מבינה.
הוא חייך, וענה:
"כן. בואי בשעה עשר
ואני ינסה לא לאחר."
עם חיוך קטן נפרדנו.
אבל עד מהרה-נפגשנו.
זאת הייתה מסעדה נקייה, ויפהפייה.
הזמנו מרקים
ושתינו בנעימים.
כך עברו חודשיים. שלושה.
עד שהגענו לאותה מסעדה.
הוא כרע ברך והביא לי מתנה.
עטופה ונקייה.
פתחתי את העטיפה בחיוך קורן.
ושם, נצצה לה, טבעת של חן.
דמעות של אושרר ירדו מעיניי.
הושטתי את ידי.
וידעתי ששננו לעד-
נהיה ביחד.
סוף.

וככה.
בלי עצב ובלי בכי.
בלי בגידות ובלי מרי.
רק אני והוא לנצח.
על יד הגן הפורח.