הר הגעש

לא תיארתי לעצמי שיכולות להיקשר ככה נפשות
עולה בי דחף להיות איתך ישות אחת
ואל מולו הדחף לצאת ממך
להצליח להסתכל לך בעיניים
ולראות את כולך מבחוץ

אני לא מצליחה לזכור את התחושות שאת מעבירה בי בגוף
לא מסוגלת להאמין לעוצמות שלהן
זה אמיתי?

כשאנחנו נפגשות אני נזכרת
וככל שאת נוגעת יותר
הר הגעש שבי קרוב יותר לפיצוץ
ובו זמנית כל חלקי הסלע בו נאספים מתחת לזרועותייך
במן מתח ממכר של פיצוץ אסוף.

אני מנשקת אותך
ואת כמו עוטפת ומצננת את הר הגעש כשהוא מתפוצץ
והלבה במקום לשרוף היא עוטפת אותי בחום
ואני מתכסה בה לפני השינה.