הרכב לי משקפיך

הורד משקפייך,
הרכב אותם לי,
אפשר לי להביט בה דרך עינייך.

למדני לצפות בה
ובך ממולי,
ולבלבל צעדיה עם טביעות צעדיך.

הראה לי דמותה
בלי מעטפת הזוהר,
נקה הליכתה
משובלו של הטוהר.

השמע אותה נסחפת
בהמון הפשוט,
תאר מגעה כגס
וחסר כל רגישות.

ואיך אוכל בה להביט
כשלעיניי המשקפיים?
האם אוכל אותה לראות
כך כמלאך ללא כנפיים?

ואתה אינך יודע,
לידך היא לא קדושה,
ובקרוב ודאי תפנה
לאהבה החדשה.

ומול עיניי יפה וצועדת
ולא נטמעת ברחוב,
ולראשה הילה רוקדת
ולא אכיר בה מקרוב.

שכח אותה,
את המלאך העדין,
גם אם מכיל טוב ורע כמו כולם.

שכח אותה,
שכח מבלי להבחין,
שלא נראתה בעיניי כך מעולם.