הקרב בין המוח ללב

אוך אני מבינה את זה.
רשמת פה המון דברים 'כפי שהם', הייתי מציעה לך לנסות להעביר את התחושות האלה בלי לכתוב 'באמת' את מה שעובר לך בראש מילה במילה, כי אז זה יותר כמו סיפור.
מה שעוזר בווידוי זה שלמרות שנפגעים, רק פה הלב גם מצליח לקלוט שאין סיכוי וכל התקוות נמחצות. ואז המוח והלב שווים. אל תייסרי את עצמיך יותר מידי, לשבת על הגדר זה הכי קשה. פשוט תבחרי ותתמודדי עם ההשלכות של זה, ואז לפחות זה כבר יהיה מאחורייך. אין דרך קלה בדרך כלל זה לא 'סתם' יעלם