פגישה ראשונה ואחרונה

היא יושבת על המזח
שיערה מתבדר ברוח
שרווליה התפוחים
אוצרים סודות כמוסים
היא יושבת שם. ממתינה
אולי הוא יעשה לה הפתעה
אולי הוא יבוא
ואת הסוף יביא עימו

הגלים מתחתיה רוחשים
והכוכבים שמעליה-לוחשים
סבא-סביון מתעופף לידה
אך היא-לא זעה
שיערה גולש על כתפיה
ותלתל אחד נופל על פניה
רוח קרה מלטפת את עורה
אך היא לא זעה
ממתינה. היא מחכה.

והנה הוא מופיע
עומד איי שם מאחוריה
היא מזיזה את שפתיה,
רוצה ללחוש לו להגיד לו
אך שום קול לא יוצא ממנה
כי היא רוח
כי היא מתה
ואותה-הוא לא ראה מזמן.

והיא יושבת. מחכה.
כי לבוא אליו-היא לא יכולה
והוא עומד שם, חולצתו מתבדרת
חולם על היום
שבו היא נהפכה לגברת
הוא מביט לאופק
והיא מביטה בעיניו
הזריחה מגיעה
והוא לא זז

הזמן חולף עובר
וחיש מהר
הוא כבר יושב לידה
שיער השיבה לו
וחולצתו כבר לא פתוחה.
על מי מנוחות מת הוא מזמן
ועכשיו, לידה הוא יושב
מפצה על הזמן של שנחסר
מביט בעיניה ונוגע בידה

ושם הם ביחד
מביטים בזריחה
מחזיקים ידיים
ויודעים שאת היום הבא
הם יבלו ביחד, באהבה.