הצורך בחום

פעם כעסתי רק מעצם הרעיון,
של אישה שמחפשת אהבה אצל בחור אקראי.
פעם תיעבתי את האפשרות
של להתפשר ולצאת עם סתם גבר
שלא מעניינת אותו מחויבות,
רק כדי לשתות ולהשתחרר ולזרום,
רק כדי לקבל ממנו חום.
רק כדי לקבל תשומת לב
באותו הערב,
להרגיש מושכת,
להרגיש אישה,
לקבל אישור מגופו המשדר:
את סקסית. את יפה.

אבל עכשיו קשה לי לשנוא את הרעיון הזה,
כי עכשיו גם אני צריכה את האישור הזה,
ואני צריכה את החום
ואת תשומת הלב…

עבר כבר כל כך הרבה זמן מאז ההוא שאהבתי,
עד כדי כך שלפעמים אני תוהה
אם שכחתי איך לאהוב,
כבר לא זוכרת איך זה לנשק.
ובלילות לפעמים אני כה כמהה
שיהיה מי שאותי יחבק.

אני כל כך קרובה להתפשרות הזו,
אך כה אשנא את עצמי אם משהו יקרה בלי אהבה.
כי אז הערך של הקרבה הזו תרד,
והטוהר,
וההרגשה….

את אישה.
מגיע לך את הטוב ביותר.
וגם אם זה לא קורה עכשיו,
חכי מעט, זה יקרה, אין צורך למהר.
אין צורך להתפשר,
מגיע לך אהבה. לא פחות.
אולי רק יותר.