היום הזה

אני מתהלכת על אלפי קיפודים
וזה לא כואב, וזה לא דוקר
אני מתעופפת מעל בתים
וזה שורף, וזה בוער

אני נושמת בתוך אש
וזה לא פוגע, וזה לא משאיר סימן
אני מתעטפת בצמר גפן
וזה שורט, ולא נשאר לי זמן

ברוחות חמות ובקיץ החם
אני עם סוודר וכובע גרב
בגשם ובחורף המקפיא
עם מכנס קצר וגופיה בציור של נגב

באירועים עצובים
אני צוחקת
בשמחות ואירועים
אני בוכה ומתמוטטת

רק ביום אחד בשנה
אני נעלמת
רק ביום שבו רוצים שאהיה
רק ביום שבו נקטפת
והיום זה היום שגם בו אני נקטפת