האהבה הקטנה שלי

אז פגשתי אותה..
אחת כזו, מיוחדת.
אני קוראת לה "האהבה הקטנה שלי". והיא פשוט מחייכת.
לפעמים צריך להרים אותה קצת, שתבין מה היא שווה.
כמה היא טובה.
כי לפעמים היא פשוט לא מבינה..
אבל כשזה קורה, היא פורחת.
כמו ניצן בתחילת האביב.
כמות האהבה הזו.
כמות האהבה הגדולה הזו, שיש לי אליה.
היא נמצאת בראשי. מנסה לדמיין. לא בטוחה איך.
כל פעם מוסיפה עוד פרט קטן שאני מגלה על חייה.
אני אוהבת אותך כל כך נסיכה.
מעבירה איתך לילות בצורה רחוקה מהמציאות.
אם הייתי יכולה רק קצת..
קצת לראות. קצת לגעת.
לדעת…
זה היה יכול להיות מושלם.
אבל זה בסדר.
העיקר שאת כותבת לי "שלום", ושולחת לי לבבות.
האהבה הוירטואלית שלך מספיקה לי לבנתיים.
העיקר שטוב לך.
תודה שאת כאן, אהבה קטנה שלי.