# האדווה המתנפצת # שיר.

את
ניצוץ של אור
מאירה לי את הדרך
בתוך חור שחור

משמשת כמשענת
כשהרגליים מועדות
אם את פה אין צורך בנייר
כשהדמעות להן זולגות

ניחוח של טוב ונועם
כשהכל מריח רע
וכשהידיים מוכנעות
נקודה של תקווה

האדווה המתנפצת
בתוך ים סוער גועש
מקום של יבשת
כשהגשם זועף

בספרייה מלאת ספרים
את לי האגדות
ובגן של דרורים וקוצים
את לי השושנים

אם יש תאים תאים במוח
את ביניהם אוחזת את כולם
כי את נותנת לי את הכוח
כמו ניצבת מולי ומראה שהכל מושלם

כי את
ניצוץ של אור
מאירה לי את הדרך
בתוך חור שחור