געגועים ותקוות

אני מתגעגעת למה שהראש חשב כשהלב הרגיש,
אני מתגעגעת לשפתיים הרועדות מרוב נשיקות,
אני מתגעגעת לחיוך האין סופי שהיה על שפתיי וגרם לקמטים נעימים,
אני מתגעגעת לחוסר רעב שהרגשתי מרוב פרפרים בבטן,
אני מתגעגעת למצוא את עצמי חושבת עלייך,
אני מתגעגעת לעיניים הירוקות, לשפתיים המלאות, למילים היפות.
אני מתגעגעת לאיך גרמת לי לחוות מגע שלא מכאיב בפעם הראשונה,
אני מתגעגעת לליטופים הנעימים בגוף שבהם אף אחד עוד לא נגע כך,
אני מתגעגעת להתרגשות הקטנה שהרגשתי כל פעם מחדש לפני שראיתי אותך,
אני מתגעגעת לאיך הייתי כשהייתי איתך.
אני מתגעגעת לאיך גרמת לי להרגיש ואיש לפנייך עוד לא הצליח,
ואיש אחרייך לא יצליח.
אני לא מתגעגעת לכאב החד בחזה כשהלכת ואמרת שככה זה אמור להיות, כי זה הכי "הגיוני".
אני לא מתגעגעת לבכי השקט שלא נגמר בלילות, אני לא מתגעגעת לעיניים הנפוחות ואדומות,
אני לא מתגעגעת לצורך להיות עסוקה כדי לשכוח,
אני לא מתגעגעת לתחנונים שהתחננתי בפנייך שנחזור ונעזוב את ההיגיון בצד.
אני מתגעגעת אלייך.
ואני רוצה שתדע שלמרות הכל,
אני כן מקווה שמישהי אחרת כן תחווה איתך את מה שאני חוויתי. אני מקווה שאצלה זה לא יגמר. אני מקווה שהיא תעריך כל שנייה כמוני ויותר ממני.
אני מקווה שהיא תאוהב ואתה תאוהב ותבין שבאהבה אין היגיון.
אני מקווה שתבין שמכרת לי שקרים שאפילו אתה לא האמנת להם.
אני מקווה שלמרות שכואב לי שזה לא בזכותי ולא איתי, אתה מאושר.
אני מקווה שאתה מאושר אהובי.