גן העדן של הלילה..

איך זה שבחלומות את ממשית, את קיימת. את באה, את הולכת, רצה, שמחה, בוכה ומחייכת. כשנפקחות להן העיניים את איננה.. אני רואה את דמותך מתרחקת.. זה לא מטריד אותי. את תשובי בחצות הליל.. אולי היום תצחקי שוב כמו אתמול. אולי תספרי סיפורים וחוויות מהזמן שנעדרתי.. כשנדדתי בין שקר לעוד אחד נורא יותר. אולי גם היום תנקי את נשמתי ותראי לי עוד אמת תגלי קצת מעצמך..
אך אולי היום לא תרוצי לקראתי בידיים מושטות לצדדים. אולי היום אחפש אותך מאשליה לעוד חלום. ואמצא אותך מחכה בפנים נפולות. גם היום היתי לא בסדר. "אני עשויה מעפר את מרוח" אני מנסה להתגונן. זה לא עוזר. את מאוכזבת אולי גם כואבת.. זה פוצע אותי. תצחקי!! תביאי לי את ידך אני אקטוף עוד פרח נרוץ בשדה של הגן.. גן העדן שלך.
איפה את?! תחזרי.
את לא יכולה למות, אני עדיין חיה.