גם המוות לא יפריד בנינו

הם היו כזוג יונים,
מתעופפים אל השחקים.
אהבתם אינה צריכה להתבטא במילים,
רק במבטים.

"הביטי אלי אהובתי,
הביטי בעיני הם יאמרו לך את הכל,
עד כמה לבי מתגעגע כשאת לא שם."
הוא לוחש לאוזנה ונושק לפיה.

"הקשב לי אהובי,
הבט בפני והם יאמרו לך את אשר בלבי,
את מה שאי אפשר לומר במילים."
לוחשת לאהובה.

"עד שהמוות יפריד בין השניים."
כך אמרו כולם.
אך הם טעו,
כי אין הם חוו את אותה אהבה.

אז המוות הגיע,
"אל תלכי ממני אהובה!"
זעק הוא בחוזקה.
"אהבתנו תישאר לעד."
לחשה לו לפני שעזבה.

אז המוות הגיע גם אליו,
והוא רק חייך,
מביט למעלה ואומר:
"אהבתי תישאר איתך לעד."

ועכשיו הם למעלה,
שני מלאכים לבנים,
זה הוא והיא לנצח נצחים,
זוג שהמוות אותו לא הצליח להפריד.