בערת הקיץ
הגשם הכה אותי בקיץ
טיפותיו לטפו לי בלחות מתקתקה
והנצו בי פרחים בקרקע פורייה
ואני העמקתי שורשים,
עודני מעמיקה את אלו
והפרחים מהודרים
ומשכרים אפינו
והגשם אינו, אלא טל רך
המבקש לצנן את בערת הקיץ
המשלחת קרניים חמימות
כאצבעות קלילות
שמקישות במקצב שונה ומיוחד
על הקלידים שבלבבות
של שנינו כאחד
תגובות (1)
זה יפה, יש לזה אוירה (וזה מזכיר לי את המשוררת הישנות…)