בליל סגרירי

מהו כיסוף? מהי כמיהה?
כי סוּף ליד פלגי מים, כשטיפה נכספת לחברתה
כשרוח היא כמוה,
כמהה ללטף, להתעטף, להתכרבל בין עלים מצלצלים
ועל החלון נאחזים אגלי מים, שקופים, מנסים שלא לזלוג
וסערה פתיינית, מנסה להסעיר את חושיי, לחלל בי
לולא אותה שלולית שגרמה לי להביט בתוככי נשמתי
לילית בחשכת ליל
שקועה בשרעפים, על אותו ילד נכלולי במסווה של מאהב
זורע נשיקותיו על צוואר משתוקק, על נימים לוהטים
תוגתי נסתרת, מילותיי אינן נשמעות
מתחמקת אל בין חמוקיו וטומנת בו את מהותי.