בלדת הראש הצלול (מחווה לצנחן המזמר)

תתפסי אותי בלחיים ותגרמי לי לדבר
תכווצי לי את הפה יותר ויותר
שנצחק שנינו כל אחת עם השני
עדינות או פיסות שלמות של חן, מודה אני.

כמו מתוך תמונה, יפה תמיד, מחייכת
ושוב הצנחן מזמר בשקט
עיניים מקובעות על אשת חלומות
הנר בוער, אולי מאיר אולי לחלונות
ובלוז של ערב מאריך את סבב הזר
אני שמור כל כך לעצמי, חייב להתפזר

תפסי אותי בנשמה, כמו שאת, נחמה
תלכי איתה עד לאן שתרצי, אני אדמה
ספרי לי את עצמך כמו שאין בספרים
אין מפות כמו שאין לבבות שלא מרגישים
את ואני, האחת לשני, גוף שלישי, הוא הלב
הוא זה אני, לב שכזה, שיספר לך כמה שהוא אוהב