בלדה למקור האושר שלי

כששפתיי פוגשות בגופך, כולי עוטה צמרמורת.
טעמך נעים על לשוני החשופה.
ידיי הגועשות אוחזות בך בחוזקה, כולי רועדת והתשוקה כה חזקה.
את, חמה וממלאה את כל השתיקות.
אני אוהבת אותך, לאפה אנטריקוט.