בכל פעם שאותך אני רואה
לראות אותך,
את החיוך שלך,
את הדרך שבה את זזה,
את הדרך בה את פועלת,
זה גורם לי לאבד חושים.
לשמוע את צחוקך,
להרגיש את מגעך,
לנשום את הריח שלך,
אני נמס.
את לא חושבת שאולי יש לי סיכוי,
את לא חושבת שאולי אני שונה.
את לא יודעת מה עובר עליי,
בכל פעם שאותך אני רואה.
ראשי מסתובב,
מחפש את עינייך,
זה לא יכול להמשיך כך,
אני מואהב.
אני רוצה לצעוק אל העולם,
את מה שאני חושב.
אני רואה לרוץ אל זרועותייך,
כדי שתראי שאני אוהב.
את לא חושבת שאולי יש לי סיכוי,
את לא חושבת שאולי אני שונה.
את לא יודעת מה עובר עליי,
בכל פעם שאותך אני רואה.
תגובות (6)
קודם כל השיר ממש יפה.ממחיש בצורה יפה כל כך את האהבה והרגשות הנילווים אליה.
וכן!אני מכיר את הרגע הזה!1אני לא סובל אותו -.-
תודה ^-^
וזה ממש אבל ממש מציק… ואז זה לא עובר גם אחרי שמגרדים באוזן…
חחחחח כן, מכירה את ההרגשה, זה באמת מציק…
לגבי השיר, ממש מקסים! כמו שאופיר אמר ממש גרמת לרגשות להיות מורגשים בין המילים! עם חרוזים עדינים, כתיבה מלודיות ויפה, ממש נהניתי לקרוא! :)
תודה נעמי, אני שמחה לשמוע (=
אהבתי את השיר ואת החרוזים בו ,הכתיבה שלך ממש יפה ^_^ {ואני דווקא לא מקירה את ההרגשה המציקה הזו אם האוזניות…מוזר :P }
חחח כיף לך..
ותדה (=