בוא למדני לאוהבך

בוא למדני לאוהבך
שקט בוקר ראשיתי
ובעיני יזהר הלובן
ואדע הנה יומי

בוא למדני לאוהבך
שקט שדות האין קיצי
ובזהוב שטיחי פרחיך
אטמון ראשי, אשלח ידי.

ובעיני תזהר התכלת
ואדע הנה יומי.

בוא למדני לאוהבך
שקט רוח בין ערבית
ואת פני ואת גופי
הציפי כוח קיומי.

וכך אשב תחת גפני
אמתין לחום יד אנושי.

בוא למדני לאוהבך
שקט ים נטול גלים
ובסירה קטנה אשוט לי
משמי הסער , הכיסופים.

ובעיני יזהר הלובן
ואדע הנה תומי.

לירון גורן
מתוך ספרה "ויש בה אהבה עכשיו"
בהוצאת המשפחה