בהמשך

היא מרימה את שמלתה והולכת בשביל.
הוא מסתכל על פניה,
על הרוח, על האוויר.
שקט משתרר ביניהם.
הוא יודע שהיא כבר לא תחזור.
היא מלטפת את ידו, לוחשת שלום.
הוא מרים את מבטו אליה.
היא נושקת ללחיו, בפעם האחרונה.

הוא רץ אחריה,
אבל היא יותר מהירה.
הוא מנסה לצעוק לה, חזרי בבקשה! –
אבל היא לא עונה.
רק עכשיו הוא מבין,
שהיא או הבחור ההוא הם לא הבעיה.
הבעיה היא הוא, שלא יכול להמשיך הלאה.
הוא עוצר במקום, ושוב חושב.
הוא מבין שעדיף לחזור ולהתחיל מחדש.
ואז, לפני שהוא חושב על להתחרט,
הוא מפנה את גבו אליה, ורץ חזרה.
אבל לפני שהוא רץ,
הוא מסתכל עליה בפעם האחרונה.
וסוף סוף הוא מבין, שהוא עוד יראה אותה,
בהמשך.
שהוא עוד יחיה איתה,
רק היא והוא, בהמשך.