באשמתך
בית1
לא יודע החיים עוברים כל כך מהר
עד מתי ניהיה שניינו מאושרים יותר
ולמה זה תמיד מגיע למריבה
כל יום עצוב לא הופך שוב לשמחה
פזמון:
רק באשמתך כבר הפסקתי לישון בליילות
וכל הזמן חושב על מה אוכל להיות
רק באשמתך את הרגש לומד לנתק
ובגללך מנסה שוב להתחמק
בית2
הזמן הוא התרופה לכל דבר שיהיה
כל צעד שאפסע יהיה רחוק מכל דבר שיקרה
שעשינו ביחד אז אני שוב אגיד שלא
ואעשה לך עם הראש שתקראי לי גם לבוא
פזמון:
רק באשמתך כבר הפסקתי לישון בליילות
וכל הזמן חושב על מה אוכל להיות
רק באשמתך את הרגש לומד לנתק
ובגללך מנסה שוב להתחמק
תגובות (9)
השיר ממש יפה!
אהבה מילה שפוטה אבל מלאה בהשלכות ..
כיתה יפה אהבתי מאוד !
כתיבה*
מדהים !! ♥
מהמם!! הצלחתי לעשות לזה לחן חחח
כבר אמרתי לך לגבי להגיב לי נכון?
עשיתי לו גם לחן חח סמוואן
חח מזל טוב על בחירת העורכים :)
נו, אז מאיפה להתחיל?
בתור התחלה, המשקל. אם אני רוצה לקרוא חלק מהשורות שלך עם לחן, לא משנה איזה, אני אצטרך לדבר במהירות האור.
דבר שני, סימני פיסוק. לא משנה אם תשים סלאשים או פסיקים, העיקר שיהיה שם משהו. על פי איך שאתה כתבת את זה, אתה צריך לקרוא את כל השיר בנשימה אחת.
דבר שלישי, החרוזים. חלק מהחרוזים שלך הם בסדר (נניח, "מהר" ו-"יותר") וחלק… לא (לדוגמה "מריבה" ו-"שמחה").
ודבר ואחרון, ואולי הכי חשוב: אתה חולה במחלת כתיבה קטלנית אך בעלת מרפא, הנקראת מחלת ה-י'. אתה פשוט שם הרבה יותר מדי י'! אם אני כותב, לדוגמה, "שנינו", אתה תכתוב "שניינו". אי אפשר להוקיע את זה כשגיאת כתיב, אבל זה נותן למשפט מראה מאוד מסורבל ומגושם.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.