את לא אשמה

יש לך כתיבה ממש יפה. אתה כותב סתם ככה מה שיוצא על הדף או ממקרים מסויימים?

גם וגם או שזה דברים שקורים או שהדמיון שלי יוצר לי מציאות שמרגשת אותי.

מקריאה מעמיקה שלי זה נראה מקרה ספציפי
מאוד יפה
רק לא הבנתי איך נפרדים ממישהו שאף פעם לא הייתם יחדיו?

ממממ מעניין
הבית הראשון כל כך טוב ואני אפילו לא בטוחה למה
פצוע מלבי שנשבר בית לאחר מכן… משהו צרם ואני לא בטוחה למה
משהו בבית לאחר מכן לא הסתדר לי. פשוט היית קיימת והזמן עבר? מממ כל הודעה קראתי בשקיקה.. ולבי נכנע לאהבה.. כאילו משהו ברצף עניינים פה חח. לשיר מולחן זה יכול להיות טוב אבל משהו נורא פואטי ומדהים בעיניי נשבר פה מהבית בראשון עד לבית הזה. כי הראשון.. הוא כל כך פשוט. הוא מדוייק. ואיכשהו זה פשוט הפיל אותי מהרגליים לרגע כי זה בדיוק מה שצריך בשיר כזה חח.. כמו לתת לקורא חוט ולנסות למשוך אותו דרכו.. כשפתאום לא מובנת מאה אחוז שורה אז הקורא מאבד את החוט והסימפוניה נקטעת. כמובן… שבשירה זה אחרת כי יש את האופן בו שרים ומנגינה ורק הכל יחד יוצר משהו שלם. לא יודעת אם פה זה המקרה.

הקטע עם הבאר.. מממ.. זה התחיל טוב ומעניין, החוט משך אותי פנימה כי הרגשתי שבאר זה נכון. אבל אז המשיך התיאור.. נורא ברוטלי.. זה הרגיש כמו רעיון טוב שהתפספס. כי מחליק לאטי זו לא הבחירת מילים שהייתי משתמשת כדי לתאר את ההחלקה האיטית חח והשריטות וחוסר הציפורניים פושט את המימד הרומנטי לתוך מימד שואתי כמעט חח ( שוב.. בהנחה שמדובר בשיר ספרותי)
הבית האחרון מנסה לסגור מעגל.. ואני כל הזמן מרגישה בייחוד בבית הזה שזה נהפך לשיר לחן חחח אממ.. כן אלו היו בעיקר הבעיות שלי עם השיר הזה. בכל מקרה היה מהנה לקרוא

קודם כל זה שיר עם לחן. למעשה לכל השירים שהעלתי יש לחן.
ונפרדנו אפילו שלא ההינו יחדיו, זה קורה לדוגמה באהבה חד צדדית, שכשהשני מבין לאן הקשר חותר מתרחק ומנתק קשר, אז מעולם לא היינו יחדיו כלומר זוג, ונפרדנו כי הקשר נותק.