את הורד שלי
שופע בחוץ, נובל בפנים.
נטוע באדמה, אוחז בשורשים.
זהו ורד חזק, ורד אדמדם.
את הורד שלי עד זוב דם.
ורד אימתני,
כי את פשוט הורד שלי.
ורד גבוה, פרח וצמח.
בעציץ ליד החלון קפץ בבום טראח.
הורד נפל , לאדנית לא שב.
מאוחר יותר, הורד חשב.
"אני אלך לי לעיר,
אשמח חבר להכיר.
אולי נשב ונצחק,
אם יהיה כיף נצעק."
זהו ורד חזק, ורד אדמדם.
את הורד שלי עד זוב דם.
ורד אימתני,
כי את פשוט הורד שלי.
תגובות (6)
אין בעד מה שמחה שאתה ממשיך לכתוב !!
♥
אהבתי מאוד מאוד את השיר, השורה היחידה בשיר שהייתי משנה זה "העציץ ליד החלון קפץ בבום טראח" שלא כל כך הסתדרה לי.
חוץ ממנה שיר יפה מאוד כמו שכבר כתבתי בשיר של "לב החיים" השילוב שלכם יחד מצוין אתם שני כותבים מעולים וביחד אתם שילוב מנצח!
+5 כרגיל♥♥
תודה רבה ♥
כל כך מצטערת שרק עכשיו אני רואה את השיר הזה )): מקווה שזה לא מאוחר מידי!
בכל אופן, זה שיר יפיפה!
אהבתי מאוד את המטאפורה של הורד- מקסים… ואיך שיש בו גם טוב וגם רע, מצד אחד הוא ורד יפיפה והכול, שופע מבחוץ אבל מצד שני הוא נובל מבפנים ואתה מתאר אותו כ"אימתני", אהבתי את הניגודים- מקסים מקסים מקסים!
ובכלל המטאפורה והניגודים משתלבים מעולה ביחד בשיר הזה… זה לפחות מה שאני חושבת. חוץ ממה שאורפז אמרה לא מצאתי טעויות נוספות(לא כאלה שהפריעו לי, בכל אופן.)
אז בקיצור משורר יקר, אהבתי מאוד. תמשיך להביא לנו כל טוב.
בשורות טובות לך, ולילה טוב♥
לילה טוב, אורורה יקירתי! ❤