ארוטומניה
אני אכול מאהבה,
מאווי וכיסופי כחומצת מצברים
מתעכל בקיבת הלב,
מתעקל כאקרובט בין עצבות לעצבים
אני מלוקק מתאווה
חלציי ומחלצותיי כדומדמניות
פרי של עונג, חרישת שדה הגעגוע
מתרחב מחום אהבים
מתכווץ בסיום ריקוד האישון
את כנחל תשוקה הזורם אל מימי
את כערפל, וסירנה ענוגה
נמשך ונרצח בנשיקות
אכול ומלוקק, צמא לעוד
תגובות (2)
רמת הכתיבה היא נהדרת!
אני לא יודע אם זאת הנישה שלך והרעיון שלך לכתוב את השיר בכל כך הרבה דימויים, אבל לטעמי זה קצת בעייתי, מכיוון שזה מסתיר את הרעיון (לי לא כל כך היה מובן).
אבל שלא תבין לא נכון כתיבת הדימויים שלך היא טובה וזה ניכר בשיר. פה ושם לדעתי היו מילים מיותרות אבל זאת דעתי.
העומס מבחינת השיר ספציפית פה הוא הכרחי, כי ממש כמו במציאות אהבה וסקס זה דבר מורכב ודחוס, עמוס במחשבות ומילים מיותרות, הליכה מסביב לעיקר ולא להתעסק בו וכו' וכו'..
השיר נכתב על צד אחד מתוך כמה של זה, ועל כן זה מכוון..
אבל מקבל ומבין את ההערות, תודה רבה.