איך מפסיקים לאהוב?

וואו. אהבתי מאוד. מאוד.

אני לא מצליחה להבין.. הפתיח/סיום מתאר סצינה ונותן אווירה של.. יער. חופש ואינטימיות. הבית הראשון מתאר שתי נשים, הדוברת והאישה. "תני לי את ידך, היא לוחשת." הבית השני בכלל מתאר את האישה עם גבר, כאילו שניהם היו זוג בעבר וכעת היא נותנת לו הזדמנות אחרונה. קולטים את הכעס שלה די טוב. הדוברת מספרת שאותה האישה ממזמן איבדה את התמימות, ואולי זה באשמתו של הגבר. הוא מסרב להשלים איתה, מכור לאגו ולכבוד, למרות שכל השלושה מתוסכלים ורוצים לצרוח. זה סיפור מאוד טעון על דחייה.. יש מצב שזה סיפור גלגל שלישי עם.. לסביות? כי ככה אני מבינה. קפטן! איפה אתה כשצריך אותך? (ניינגאגרים יבינו)

קצת מבלבל אבל באמת נותן תחושה של כאב, מאוד מזדהה.
יפייפה.

תודה רבה,
ובעצם השיר מדבר על שתי נשים שעברו הרבה בחיי האהבה שלהן, הרבה מאוד כאב. האישה אחת בעצם לסבית, והשנייה, מתוארת כ׳ההיא׳ עדיין מאוהבת בגבר האחרון שהייתה איתו במערכת יחסים. היא רוצה לתמוך בידידתה ולהשאר חזקה למענה אך בלב היא חלשה ועייפה מחייה המתוסבכים, היא אוהבת את הגבר ורוצה להיות איתו, אך היא לא יכולה כי הוא לא אוהב אותה, היא רוצה לוותר על החיים שלה, אך היא ניצבת מאופקת. האישה הלסבית מאוהבת באישה שמאוהבת בגבר, (נגיד שהלסבית זו אישה א׳ והשנייה היא אישה ב׳.) ואישה א׳ מבינה שאישה ב׳ לא מרגישה רגשות הדדיים אליה, לכן החיוך עצוב, היא לא תמימה יותר, היא מבינה.
החיות נועצות המבטים, זו בעצם החברה שאנו חיים בה כיום. חברה שופטת.
החברה לועגת ל2 הבחורות המסכנות האלו.. הן נראות להן עלובות, פתטיות.
מרוב תסכול, כעס,עצב וייאוש, הדוברת רוצחת את אישה ב׳, היא שמה סוף לחייה האומללים.

קוצים וזרדים,
אבנים וענפים זה בעצם כמו תיאור לכל המכשולים וכל מה שהנשים ספגו בדרך. כל הגברים הרעים, כל הרוע מהסביבה,הבדידות, והכאב.

גם אני לא יודעת למה. תארי לך, 2 נשים פגועות, כועסות, עצובות. התסכול והכאב, יכול לגרום לך לעשות דברים בלי לחשוב עליהם. מצד שני יכול להיות, שהאישה השנייה הייתה כל כך אומללה , שהלסבית רצתה לעזור לה. הרי האישה השנייה היא הטובה בסיפור, נשארת חזקה למען חברתה, למרות שהיא רוצה כבר למות. היא מוכנה , זה רק איפוק. היא לא יודעת שהלסבית מרגישה כלפיה רגשות
גם כאן זה מהלך של פזיזות והיא לא חשבה על זה עד הסוף .
או שכן? אי אפשר לדעת כנראה..