אוּלַי זֹאת אָהֲבָה

אלי משעלי 28/04/2016 788 צפיות אין תגובות

אוּלַי זֹאת אָהֲבָה
27/4/16

הַרְגָּשָׁה שֶׁל סִפּוּק בָּאֲוִיר-
שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת דְּרוּכָה, הַשְׁלָמָה.
תְּחוּשַׁת חֹפֶשׁ אָרֹךְ וּמַבְטִיחַ
בְּאַמְתַּחְתּוֹ אֹפֶק מְנַצֵּחַ.

פְּרִיחָה מְתַּקְתָקָה:
פֵּרוֹת עוֹנָה, שָׁרְשֵׁי נֶבֶט וְעַלְעָל.
טַל אֲשֶׁר בִּשְּׁקִיפוּת טִפּוֹתָיו
מְטַהֵר נוֹפֵי יַעַד שְׁכוּחִים.

אוּלַי זֹאת אָהֲבָה
זַכָּה וּטְהוֹרָה,
פְּשׁוּטָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.
אוּלַי תִּקְוָה מִמְּרוֹם מוֹשָׁבָהּ
נֶחָמָה אוֹסֶפֶת לִמְעוֹנָהּ.

יָד חַמָּה מְלַטֶּפֶת וּמַרְגִּיעָה,
עַיִן צוֹחֶקֶת, חִיּוּךְ עַל דַּל שָׂפָה.
כּוֹכָבִים אֲשֶׁר חֲלוֹמוֹת רוֹקְמִים
וּמִשִׁאָלָה אַחַת בַּת נְדִיבִים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך