אהובה

קטע נוסף, זה לא נגמר, אה?
אבל הפעם אני בראש טוב, אני רואה עננים ורודים בתוך ראשי

הייתה אצלי, אכלה לי את כל האוכל
בלסה שווארמה, פנקייק ופשטידות
שתתה לי את כל הוודקה, וחיסלה את הבירה השחורה
אחרי זה נתנה לי לצפות בטלוויזיה בסרט אקשן אימתני,
(לא הייתה לי ברירה, לא יכולתי להשאיר אותה לבד)
ולסיום השתגעה קצת, התפשטה ורקדה עירומה

אבל אני אוהב אותה בכל זאת,
משוגעת או לא,
מכורה לטלוויזיה או לא,
שתויה או לא,
שמנה או לא
זאת האישה שלי ומי אני שאגיד לה לא
אחרי הכול האישה קובעת, היא יותר נבונה מהגבר
לא חכמה מי יודע מה… אבל יותר הרבה יותר נבונה
זה שהיא אוהבת לעשות ביד בעיקר כשאני מסתכל לא מוריד כהוא זה מ-ערכה בעיניי
אמרתי לה כמו ג'נטלמן אמתי, אתם יודעים, "את יכולה להיות עם אחרים, את לא שייכת לי,"
והיא לא הלכה! למרות שהייתה יכולה!
טוב לדעת שזה בסדר מצדך, אבל לא מתחשמק לי, היא אמרה

והיא כזאת מן בחורה כזאת שאתה מרגיש יותר טוב כשהיא אתך,
כאילו, אתה לא חושב שאתה צריך פסק-זמן לעצמך,
אלא אתה רוצה להיות כל הזמן איתה
אחרי הכול כשהיא לא בסביבה מה יש לי לעשות?
מה שאני עושה עכשיו, כותב עליה
אבל בזה מסתכם הדבר
כי להיות איתה זה יותר טוב מלהיות עם עצמך,
יש חיבור, אין בושה, אתם מבינים מה אני מנסה להגיד?
טבעי כמו ללבוש חולצה נוחה ואהובה.

"אני לא חולצה!"