אהבתה של נערה בקרון

מספסלי וגם מספסלך
אותה המסילה נשקפת, אותו הנוף,
ותחנה תמימה מותר לי לאהוב
את הרכבת אשר ליטפה עינך.

מול ספסלך וגם מול ספסלי
בערב שר אותו קרון עצמו,
ועת ירטיט ליבך בהגיעו
אעור ואאזין לו גם אני. 

העציץ הסינטטי, שבו כל עלה
את מבטך נושא כטל טהור,
(העציץ הסינטטי, שבו כל עלה)
עם לילה יקדמני כרגיל

דברים רבים מאוד אהבנו יחד, 
אך לא זרח במסכך האור 
(דברים רבים מאוד אהבנו יחד), 
עת בדידותי נגעה בבדידותך. 

מול ספסלך וגם מול ספסלי…