אהבה לא תמימה

למה זה קרה?
למה מכל האנשים התאהבתי דווקא בך?
למה עכשיו כשבאתי וחיבקתי אותך אתה אמרת לי "אני שונא אותך"?
"למה עכשיו אני לבד?

שום דבר, לא היה קורה
אף אחד, לא היה בוכה
אם רק לא התאהבתי בך
למה אני מסכלת לאחור?
למה כשאני בוכה עכשיו אני לא מתחרטת?
על זה שהתאהבתי בך, על זה שפגשתי אותך,
למה אני בוכה ולא מתחרטת על אהבתי
בבית הספר היסודי.

למה זה קרה?…..

בהתחלה, זה הפחיד, זה הרתיח
שנאתי את אהבתי רצתי ברחתי ממך
ציירתי לב, וקרעתי אותו לחתיכות
קטנטנות עד שלא נשאר גרגיר אבק,
אמרתי עשרים פעם בליבי זאת לא אהבה,
זאת לא אהבה, אך מגורל לא ניתן לברוח,
נפלתי לשינה עמוקה מקווה לא לראותך
בחלומי המתוק, אך אוי זה קרה הופעת בחלומי
המתוק, הוא הפך למר במהרה כי הבנתי שלא ניתן לברוח מהאהבה.

למה זה קרה…..

אבל עכשיו אני בטוחה אפילו שברחתי
אפילו שהופתעתי, אני בטוחה שביום מן הימים
זה יעבור, ולא יחזור ועד אז אני אהנה
מחיי האהבה אני לא אברח.