שירים

היא שוכבת על האדמה הקרה
באגרופה מחזיקה את האפר
היא מדממת על אותה האדמה
החיים נוזלים ממנה בעצב

—

היא עזבה אותו
לפני שבעה חודשים
בלי להגיד מילה
עם נשיקה בודדה
והוא עדיין מחכה
שתחזור אליו
כמו בפעם שעברה
—

יושבת וחושבת
לא מבינה שום דבר
לא מבינה את עצמי
לא מבינה את העולם
לא מבינה אף אחד אחר
חוץ ממה שהם כותבים לי
איך שהם שופכים את הנשמה שלהם על הדף
אבל חוץ מזה
הם כמו עולם נסתר
שמייצג כל דבר
שאני לא יודעת
ואף פעם לא אדע
—