אהבה זה לא אהבה, אהבה זה סכין, סכין שחודרת לך עמוק לתוך הלב, ובסופו של דבר מסתובבת ומשתקת אותך, הורגת אותך, זורקת אותך לאלף אלפי עזאזלים. אהבה היא כנראה האשלייה […]
מוריד אותך למטה, מושך אותך למעלה, משחק בך, משחק בנפשך, בגופך הדק. ואתה…אתה רק שותק. סופג בך כל כך הרבה כאב וסבל. בא לך לתת ירייה בראש לעצמך ולפרה השמנה. […]
השכנה צועקת, כל העיירה בשקט… רק תומה נשארה בחוץ… את אהבת ליבה היא איבדה… היא רק רוצה את הקץ שלה. אז… עכשיו היא תגיע, תגיע לשמיים… אז… עכשיו היא תגיע, […]
לעיתים מרגיש כמו ענן, כמו ענן בגשם, סערה. אף פעם בקיץ, רק בנובמבר. מתאבל, מתאבד בתוך עצמי, אף אחד לא שם לב שהיא חותכת, שהיא מתאבדת בתוך עצמה. כל הדם […]
שוכבת עם עצמי במיטה, מביטה על הקיר. יש בו סדקים וחורים למרות שהוא היה פעם לבן וחדש ובהיר. גם אני הייתי יפה, כך לפחות מספרות התמונות. עכשיו בעלת הבעה ריקה […]
הכל כל כך יפה כאן, הכל כל כך ירוק זה סתם יער בשבילי, אבל בשביל סבתא ואמא זה לא תנשקי את האדמה ילדה, תנשקי לשלום את סבא איפה הוא נמצא? […]
רוח נושבת בימים הכחולים. שבהם תמיד צייצו הציפורים. וכל הלחש, וכל הכאב. שוב דבר לא נשאר בלב… וכל הלחש, וכל הכאב… שום דבר לא נשאר בלב…. ימים ורודים! של שמיים. […]
היית החברה הכי טובה היית כמו אחות שנייה זאתי שתמיד דאגה ואהבה זאת שבחיים לא עזבה יום יום היינו אחת אצל השנייה כשהיינו ביחד לא היה שום בעייה כל ריב […]
הוא היה חיה מפוחדת, הוא איבד צלם אנוש בין הרעב ל"אנשים". הוא היה אדם בן כלב, זהותו כללה שתי חיות, שני יונקים. והוא מנע עצב, אך זה פשט בתוכו אחרי […]
באותם ימים,היו אז זמנים }*2 שם,מעבר לאופק – אחרי כל העשן השחור והרכבות נותר רק דבר אחד לעשות… פזמון : צריך לקחת סיכון,כי כאן כולם כבר יודעים, רק החומה מפרידה […]
פרח נבל לפני לבלובו מת הגורל שהיה בשבילו. הוא היה עוד קט לא גדל עוד פרח האֵל הוא אז גדל לאט ליבו פעם פעל. פרח נובל, מת בשנתו. פרח שהחיים […]
יש לי עולם שלא עולם יש לי חיים שלא חיים יש לי חברים לא חברים ואחים שלא אחים. מה עשיתי לא נכון? הזמן לו רץ על השעון. צריך מהר ללכת […]
כשעצוב אני מתקפלת כמו פרח, לא אל. פעם הייתי תפארת. פרח טוליפ שליבו פועל. פעם הייתי פרח שהיה יפה פעם עוד צמחתי. פעם עוד פתחו פה ואני עוד שמעתי. פעם… […]
לילה ירד, חושך כיסה את האור, אופל חשף את הכפור, לילה ירד, לילה ירד, ריחות מאפים מבתים, רחוקים השחקים השחוקים, לילה ירד, כול שרציתי, היה מקום שקט, לחיות בו לבד, […]
הוא העביר אש בין שבילי החמלה. מאוחר מידי. הוא פסע לאחור והביט בשממה, באדמה החרוכה ונפעם היופי עצר נשימתו הכאב הרעיל את ליבו וסימם את מוחו כבש בחוסר חן את […]
בית 1: אני יודעת שאתם לא יודעים אבל כאשר אתם קורעים לי בשמות לפעמים אתם פוגעים אני מודע, אני מחזירה חזרה אני שומרת על חיוך אילו כלום לא קרה בחיים […]
בית 1: שוב מסתובבת לבדי, מחפשת את עצמי, מנסה להשתלב בין כל המי ומי. חושבת רק עליך וראשי כבר די כואב עוד מחשבה ועוד אחת ממש כמו במחשב שוב אני […]
רציתי גם להיות חלק ממכן אבל לא הצלחתי. ניסיתי וניסיתי אבל לא זה לא הלך. אולי לא יצליח לעולם אולי לא יצליח אבל תמיד אדע שחברות זה לא אמיתי.. לא […]
לאמא נולד פרפר, וקראנו לו בשם. הפרפר עוד לא פרש כנפיים, הוא רק נושם, ישן, נושם. עוד אי אפשר לדעת, עוד אי אפשר לראות. אי אפשר לראות את צבע הכנפיים, […]
לאף אחד כבר לא אכפת לאף אחד חוץ מאשר לילד האחד הילד האחד שקורא לשינוי זה שיביא לתום העינוי דואב הראש, עייף כבר הגוף כולם כבר הספיקו לשכח מה באמת […]
אני לא רוצה לקוות יותר, אני יודעת שגם אם אנסה זה יהרס ..ומהר. אני רוצה להוציא את הכל ולא יודעת לאן .. מכירים את ההרגשה הזאת שאתם לא מכאן ? […]
בית 1: אני יודעת שאתם לא יודעים אבל כאשר אתם קורעים לי בשמות לפעמים אתם פוגעים אני מודע, אני מחזירה חזרה אני שומרת על חיוך אילו כלום לא קרה בחיים […]
הכל נעלם בשבילי כי החיים הם דבר יחסי אבל זה לא נגמר החיים הם כמו אין סוף בשבילי אני יודעת שעד שהם נגמרים אתה לא יודע מה הם אני יודעת […]
רואה אני אנשים עצובים וכולם כולם ממהרים אנשים! די כבר תחייכו העולם לא רע… אל תלכו ואז מדמינת לעצמי אותי כזאת ומצטמררת אני הייתי מתה ככה ולא עוצרת. אנשים תחייכו […]
התמכרתי אליו, כמו אל סם. התמכרתי אליו, התמכרתי אל הדם. התמכרתי למכות התמכרתי לדמעות התמכרתי להכחשות התמכרתי לצרחות אני חיה בהכחשה שאף אחד לא ידע שבזה לא יטפלו שבזה לא […]
התמכרתי אליו, כמו אל סם. התמכרתי אליו, התמכרתי אל הדם. התמכרתי למכות התמכרתי לדמעות התמכרתי להכחשות התמכרתי לצרחות אני חיה בהכחשה שאף אחד לא ידע שבזה לא יטפלו שבזה לא […]
אי שם ביער ששמו נשכח, ביער שבו אף אדם לא דרך, חי לו יצור, יפה וגאה יצור שדבר לא נופל ממנו בתפארתו קשקשיו נוצצים כאבנים מלוטשות, ועיניו מבריקות כירח. כנפיו […]
* תקשיבו לשיר הזה כשאתם קוראים : בוכים, לא מפסיקים, יודעים שזה הסוף אבל מדחיקים, מבינים, כן מבינים. הכול נגמר, סוף היום, ולא יהיה שוב מחר, זהו זה, נפרדים. והם […]
אני מגיעה הביתה פני מחויכות כיף לי בבית יש לי מקום. אני יוצאת החוצה ובוכה במרירות אני יודעת שאני לבד שאין לי אף אחד. חיוכי הבוכה רומס אותי מבפנים משתנה […]
נוצה לבנה נפלה לתוך מרה שחורה טיפות אדומות אחת אחרי השניה נופלות לשקט, לכחול של עלות השחר, רגע לפני שהפנסים נדלקים.