שירים עצובים

היה זה יום רגיל במיוחד הם קראו לזה -"שגרתי". אבל לא! הם לא הבינו שכל יום הוא יום חדש אבל הם! חשבו שאשאר בבית. במה חטאתי, שלא קיבלתי מאה? למה […]

פעם זה היה קטן אינטימי ושקט והוא היה טוב רציני מושקע מעניין כל סיפור ופרק ומשפט ומילה ואות מקום מנותק המציאו חידשו כתבו מהלב והיום נותרו מעטים והם מזעריים צבא […]

אני מסתובבת סביב. מחפשת את היציאה. לא מוצאת את הלב ולא מוצאת את המחשבה. חושבת על העבר, מסתכלת סביבי. רואה את עצמי בתוך מישהי. מנסה לצעוק, מנסה לצרוח. אך הכל […]

עוד סיפור מיותר אל הערימה מושלך, ומיד הוא נקבר כנזרק אל הפח. עוד סיפור על להקה, מי היה מאמין?! כמותו צצים כאן כול דקה, על שמאל ועל ימין. גם סופרת […]

לעצום עיניים ולנשום עמוק. להשפיל את הראש ולבלוע את הרוק. לספוג את כל הרגשות הרעים ולהרגיש את הלב הכואב מבפנים. דמעה קטנה, נוצצת ועגולה. דמעה קטנה יורדת לאיטה. דמעה קטנה, […]

ומה יקרה אם יום אחד אקום ואלך ומה יקרה אם אני אחייך זה בטח יגרום להם לכעס וכמו תמיד אני לא אעשה שום מעש אני מרגיש לבד רחוק ומבודד אפילו […]

כמה שזה כואב, וכמה שלי נשבר הלב, אני אוסף את הכל לצד, ובכל זאת אזכור לעד, הכאב שלא מרפה, בכל הכוח אני בוכה, למה היית צריכה ללכת, דווקא עכשיו שהתחילה […]

אין טעם לנגב את דמעות הגורל המר, אין טעם לנעוץ מבטים בגשם הקר, אין טעם לחיות תחת השמש החמה, אין טעם לרוץ כשאין למה, אין טעם לשמוח, אין טעם לצרוח, […]

אמרו לי שהית יותר מידי טובה אז האל לקח אותך למעלה. אמרו לי שאת נמצאת בגן עדן משכנם של המלאכים. אמרו לי שהית מלאך על האדמה ומקומך עם כל המלאכים. […]

זה סיפור קצת מוזר בין אריה לעכבר עכברה, יש לומר וזקן קצת ממורמר היו יוצאים הם לבלות רק אחרי חצות כדי שלא יוכלו לראות ולשקר על הבגידות הייתה אהבה, אין […]

מי מוכן להסביר לי איך עוצרים את השעון המזדיין הזה הזמן שלי כמעט אזל עוד מחשב תצעדים בלי לדעת לאן אני הולך בכלל כי תכלס, במירוץ אחרי אושר אני כבר […]

בין אלפי החרציות לא צמח אף פרג, בין אלפי החרציות לא גדל דבר. רק אדמה וקצת זבל ממלאים את החלל שנוצר ביניהן, אף פרג לא יפרח שם, לעולם.

הוא ארג עוד מימי ידלותו, על נול קטן משלו. הוא ארג כל חייו, עד מותו, סיפורים שלא שלו. היא עברה מחוץ לסדנא, שמלתה באוויר מתעופפת. הוא ראה אותה כך ומיד […]

עם הכאב, אתה חושב, עם הכאב, אתה דואב, עם הכאב, אתה שט בעולמך, ולא חושב, מה יהיה לטובתך. כשהעולם קורס אל תוך עצמו, עם הכאב, של הפחד, עם הכאב, של […]

פינת החדר עטופה בדמעה שקופה, מעלימה כאב (שנעלם) בנגיעה מלטפת. פינת החדר שבורה עם שמלה (כחולה כמו ים) קרועה מדקירות מלח. פינת החדר חשוכה ומלאת אפלה שקטה. ומילים (דוממות) נישאות […]

המלכים מלמעלה בוכים על עצמם מזילים דמעה לעבר גופתם אתם אולי חושבים שלכם קשה אבל מסתבר שלמעשה כש אתם מאבדים מישהו אחד בעולם הוא מאבד את כולם המלאכים מלמעלה מתגעגעים […]

כי מה שהיינו זו זכוכית שבורה. לא התכוונו להישאר. נזרקנו לרצפה. תעזבי אותי כאן, לפני שתחתכי גם. כי מה שהיינו זו זכוכית שבורה. נמרחנו על הרצפה, שרוטות. פגומות. אותך עוד […]

בית מעוות כך גם הכיסא, השולחן והכורסא. עולם מעוות שבו רק עצב וקור שמפריעים ללא הפסקה. עולם אפור שחור מאוד אף אחד לא רוצה אותו עוד. הרחובות האפלים שכולם מעוותים […]

I will not watch you as you drown I will not forgive you if you'll frown To me all that you say Is a bad excuse for get away And […]

למה כול תקווה קטנה מתנפצת בפנים, מדוע כול שנייה שעוברת כואב לי מבפנים, מה גורם לראש שלי להמשיך להסתובב, מי תמיד עומד שם ומשאיר את הלב שלי פועם… מה עומד […]

האם אתה זוכר את השמיים שראינו באותו היום, שמי הארגמן? האם אתה זוכר את ההבטחה שהבטחנו, לפני שהפכת לשקרן? הבטחנו שתמיד נשאר ביחד, לא משנה מה. אז למה השארת אותי […]

בית1 ילדה קטנה תמימה בחלקה קטנה היא מחפשת רק עוד נחמה את הכל זרקו לה את כל המשפחה אני רק רוצה פה שהיא תהיה בריאה את עצבה היה קשה עוד […]

בסמפטבר, הילדה שבאוטובוס, חייכה כל הזמן. היא צחקה איתם, וחייכה כלפיי. ואני חייכתי בחזרה. באוקטובר, הילדה שבאוטובוס, חייכה רק כשהם הסתכלו עליה, ובקושי חייכה כלפיי. ואני חייכתי בחזרה. בנובמבר, הילדה […]

הלוואי ויכולתי איך שהו, לחזור לעבר ולתקן. אילו יכולתי לשנות. אילו יכולתי לדעת. אילו רק יכולתי להחזיק את הדמעות. לעולם לא לבכות. לא להתפרק כי אני צריכה. להתפרק כי אני […]

מתבוננת בשעון איך הדקות חולפות אני חושבת עליך ומקווה אותך לראות, מדמיינת מולי את שפתיך הרכות איך ברוך ועדינות הן לי נושקות משתוקקת למגע ידיך בחיבוק מתגעגעת, ליבי לך זקוק, […]

היא לא יודעת לדבר, אולי זה קשה לה אבל כשזה קורה, אין אחד שעונה לה שמבין, שדואג, שמראה שאכפת היא קורסת מבפנים, ממוטטת כמעט. עיניה דומעות מלוחים נמאס לה מכולם, […]

הלוואי שיבוא יום, ואראה פנים מחייכות. אולי בזיוף, כדי להדביק אותי. ואולי לא. מכיוון שכלום לא נראה כל כך משונה לאחרונה. אני מקווה שאריח, פרחי פרג אדומים. אולי מרוטים, כדי […]

אתה לא מבין ,אתה פשוט לא מבין. כמה את פוגע בכלל . שאני רואה אותך, אם משהי אחרת ….. אתה ….פשוט אתה מפגר , אתה פוגע שוב ,שוב ושוב . […]

פעם היינו חברות אמרנו לכולם שאנחנו אחיות נדרת לי שאני החברה הכי טובה אך זה משתנה אצלי במהרה כל שנה שנתיים מתחלפים חברים כל יום יומים משתנים החיים. כל הזמן […]

הדמעות ירדו במהירות רבה. אפילו שלא הייתי עצובה. חשבתי שבאיזה מקום בעולם. זקוקים פתאום לכולם. ורק אני לא שייכת לאף אחד. לא אהובה אפילו על ילד אחד. בלתי נראית בחיים. […]