יש לי חור בלב, וחורים יכולים להתמלא רק בחול אז אולי צריך אותי לקבור כדי שהכל יחזור להיות כמו פעם, לפני שהכל קרה, לפני שכולם הלכו, לפני שנהייתי עצובה. עכשיו […]
מלאך קטן ירד מכוכבי השמים העניק לי חיבה העניק שמחה ואהבה מלאך קטן ירד מכוכבי השמים נתן נשיקה נרדם וחלם. "אל תלך" כך אמרתי בסופו של אותו יום וליבי הצפרץ […]
אני כבר לא יכול עד מתי ימשיך כל השחול עד מתי אהיה כבול ושבור עד מתי אהיה בתוך הכאב קבור אני כבר לא מסוגל עד מתי אהיה לתסכול מורגל עד […]
השמש חמה והירח לבנה שי זו מתנה וחשכה היא אפלה המכסה את כל כולי ומוחי עצוב ואפלולי בודד הוא ערירי וחלש זה שברירי כמו ליבי שנשבר לעשרות חלקיקים כמו זכוכית […]
הירח בחוץ מארח לה חברה, סותם את החור שנפתח בנשמה. קולות הזאבים אינם פוסקים, הלב מרגיש שהוא נקרע לגזרים. איפה בעולם יש מקום בו תוכל היא לחשוב בהיגיון? איפה בעולם […]
הרגעים שהיו ונעלמו להם עם הזמן הרגשות הטובות את הנפש הם עוזבות והרצון והחשק נמחקו להם מן הקשת הצבעונית בכל הצבעים ולה היו כל מיני צלילים הצבעים הקרים במצבי הרוח […]
מתנגן בשקט, הן שרות בלקט. הרגש מתפרץ, הלב מתפוצץ. דמעות מאיימות, מהר למחות. הראייה מטושטשת, נפשי מבקשת… את גורמי הרע להוציא, ובמקום רק טוב להמציא. הבן שלך הוא בשמיים, דמעותיי […]
אני לא יכול יותר אני כמעט מוותר אני נשבר לרסיסים החיים נהיים מאוסים אני לא חוזר לעצמי אך הסכין לא מקיזה דמי כי אני יודע שזה יכול לקרות אולי הן […]
היא עלייך כועסת בזה היא מואסת נשבר לה ממך אך לא מכולך היא ממך פגועה בגלל זה היא מזילה דמעה היא לא יכולה יותר אך היא לא מסוגלת לוותר לא […]
אוקי הרגשתי שאני חייבת לכתוב משהו כי היום יום הזכרון אז החלטתי להעלות את השיר מיליון כוכבים שכתב יפתח קרזנר לחברו תום פרקש שאותו שרה אחותו עמית פרקש, זה נראה […]
ועל הרוח שכבר לא נושבת. על הדרך הסלולה שלא נגמרת. צועדים הם בתוכה, מאות ואלפים. אל יעד לא נודע, בלי לדעת לאן הם נכנסים. והבכי החרישי הקורע את הדממה. נופלים […]
נִטְעֵי פִּרְחֵי חַיֵּינוּ הַבְּחִירִים יָפִים וְאַמִּיצִים כַּאֲרָיוֹת גֵּאִים. רוּחַ הַזְּמַנִּים וְהַפְּרָחִים הַנּוֹשְׁרִים וְאַחַר דְּמוּתָם נֵלֵךְ אֶל הַמֶּרְחַקִּים. וּבְעָרוֹב הַיּוֹם נִזְכֹּר אֶת פְּנֵיהֶם בְּעֵינֵינוּ נָתוּר אַחֲרֵי עִקְּבוֹתֵיהֶם, הַהוֹלְכִים וְנֶעֱלָמִים וְשָׁבִים אַחֲרֵיהֶם. […]
מה זה בכלל העולם הזה האם אני ער או שאני סתם הוזה זה עולם כל כך מטורף זה עולם כל כך לא הוגן מה זה בכלל כל הדברים שקורים האם […]
לא יודעת אם זה חלום או מציאות אבל ראיתי אותך , מחבק אותי ומלטף בעדינות. לא יודעת אם זה היה אמיתי אבל הרגשתי אותך כאן, יחד איתי . עומד ומחבק […]
שוב לילות לבד, שוב מבט מפוחד, שוב קור מחריד, שוב מחפשת את האחד. שוב לא אוכלת, שוב בוכה, שוב מבולבלת, שוב לא יודעת מה קרה. שוב ימים קשים, שוב טישויים […]
את האנשים שעומדים לצידי אני אוהבת עד שנאה, את עצמי אני שונאת עד מוות, במוות אני מאוהבת עד כאב, ולכאב אני נמשכת עד העונג הדואב, ממנו אני מתפרקת לאט-לאט, מתפרקת […]
אתה פוגע בה בכוונה לא רעה אבל נובעת מסיבה לא טובה אבל שונה מסיבה ברורה במידה רבה היא נפגעת ממך ברמה שלא בטוח שאתה משער את גודל העוצמה של הפגיעה […]
עברו שנתיים מאז שיצא מהדלת של הבית, טלית שכולה תכלת עם כתמים שחורים, כתובים, מפוזרים ברחבי הרשת. אותיות של שקר ורוע שהביאו רייטניג גבוה לאנשים רעים שמחלקים שנים בכלא ואנשים […]
אל תתן לי פרחים, פרחים מזכירים דברים לא נעימים. שאנחנו לא נצחיים, שבעתיד התאים לא יהיו חיים. הפרחים לאט לאט עם הזמן באגרטל נובלים, הזקנה והמוות אותם אל סופם מובילים. […]
אני לא שייך לארץ המחברות בשבילי היא קרירה ומשמימה מעניין אותי רק סוג אחד של סדרות והוא לא הסוג שלומדים אני שייך לארץ החופש בשבילי היא נעימה וחמימה מעניין אותי […]
כשאני משועממת בסוף כולם חברים שלי כולם נחמדים שלי בואו נעשה הכל. כשהויפי נכבה כולם מתוקים שלי כולם אדיבים שלי חברתם טובה מכל. זה קצת עצוב חיים שלמים הטלויזיה נעים […]
הוא יצא למילחמה והוא עוד לא שב. מה הוא חושב לו שם? ואולי זה עלי? הוא הלך לו, למקום ,לא אוכל לבוא. אבל תמיד אזכור אותו כי בלבי הוא עוד. […]
זה לא הכאב שהורס אותי, זה לא העומס שחונק אותי. זה לא העצב שמקלקל אותי, זה לא הלחץ שמחסל אותי. זה אני שממוטט את עצמי. אני, שלא מצליח באמת להשתנות […]
אתה פוגע בול במטרה בול פגיעה בליבה אתה יוצר סערה סערה של אכזבה רבה אתה גורם לעוד משבר משבר שאותה שובר אתה עוד את הקודם מחבר אבל הוא לא באמת […]
ריח של דשא קצוץ ואמא שלי קוצצת את הדשא זו שעה חמה והשמש זוהרת על הגן והצבעים תחת הבוהק מרווים את העיניים ואני יודע שלא יהיו עוד למה הפרחים פורחים […]
חולץ סנדליי, מהלך על החוף בחוסר מעוף מביט אל הנוף הגלים מתנפצים מעלים את דמותך בשמע קולך אך את כבר אינך אנקתי שברה כך את השקט כשאת ביקשת לקום וללכת, […]
~לא ערוך~ היא לא בכתה כשהם לקחו לה את החופש וקרעו בלא רחמים את שורשי השמחה וכשהם עקרו את נשמתה כמו חקלאי שעוקר תפוח מהאדמה היא לא בכתה וכשהם אמרו […]
הולך באפר במחנה העצים ירוקים ויפים מחנה קצת שונה מחנה בו חיים קוטפים הולך בין האבנים השקט כל כך מקסים כמעט שוכח שלפני שנים אנשים כאן נהרסים אנשים כאן נהרסים […]
חושבת אני לפעמים, על הלא- יהודים במלחמה. האם הם התחרטו לעתים, האם הם ידעו שמשהו לא בסדר קרה? ואולי הם רק העמידו פנים, נסחפו אחר ההמון. אולי הם העדיפו להיות […]
על מה אתה חושב בזמן הצפירה האם אתה חושב על מה שקרה האם אתה באמת מתאחד עם העבר או שאתה רק מחכה שהיא תעבור כבר מה אתה עושה ביום השואה […]
