ילד של אמא ששמר על המדינה איך אבא לא הפסיק להתפלל מתוך שינה הילד האמיץ ששמר על הארץ.עים מדים וכומתה.הוא הגן בכל מחיר.עכשיו.ביום.המיוחד הזה.הוא שם על הקיר.בין כל הגיבורים.שנפלו בתופת.שנתנו […]
קמה מהקבר מאת : גיל שבת קמה מהקבר נושמת מכל עבר העיקר לחיות בכדי להיות מה שהלב רוצה ומה שלא? קמה מהקבר יוצאת מן החדר העיקר לראות בכדי לזכות בחופש […]
לאורכו של שביל ורוד, הם הולכים. ארבע עיינים גדולות ותכולות, מחפשות לדעת. אין פחד. אינם יודעים מה מצפה. לא מוכנים לדעת. סקרנים. רוצים לדעת. מכירים. מבט, שפתיים דקות, חיוך. זהו […]
לפעמים קורה לי כשהלב נשבר אנל'א לבד אבל אני צריכה אותך מיד צריכה מפתח אל הלב לא סכין כזה כואב אל תפגע ברגשותיי כי הלב נשבר מטיילת ברחוב בחושך הסגריר […]
~הנסיך~ הנסיך, הולך ודוהה, עד שנעלם. בלי להביט לאחור, בלי להודיע. זיכרון מטושטש.. עכשיו היא לבד. רעש, אש בכל עבר. הוא נלחם. צעקות, קריאות, בכי. כדור רע, פוגע. הוא נופל. […]
זה מדהים איך שאנשים הורסים דברים בכמה מילים. זה מדהים איך לאנשים אין השלכות לדברים שנאמרים. זה מדהים איך אנשים שוכחים אנשים זה מדהים איך אנשים נעלמים ודועכים זה מדהים […]
מה קרה ביום הארור ההוא בשרותי הבנות? רק ילדה יפה אחת, יכלה לענות. באמצע יום הלימודים, ביקשה להתפנות, בנאדם-חיה פרץ חדר באלימות בלי כל הכנות. תקף את הילדה דקר אותה […]
נמאס מאנשים נמאס מהחיים נמאס מתבניות נמאס מחרוזים מוציא את התסכול על הדף כי מהדף אני לא מתאכזב כי בדף אני לא מתאהב הדף הוא דף לדף אין לב הדף […]
הייתי באמצע כולם מסביבי לא היה חושך אך היה בתוכי העולם הזה שבור לפחות בשבילי אני רק רוצה קצת שקט אך כולם מסביבי. אני רק רוצה לצאת מהעולם להיות על […]
סוחבת את הדרמה מאת : גיל שבת סוחבת את הדרמה איתי, שומרת אותה לעצמי בתיק עור אמיתי אותו אתמול קניתי בקניון הגדול עם הכסף שיכול לקנות הכל סוחבת את הדרמה […]
פתאום חדל שעון העצר והמירוץ שלה פסק. כל העת ידעה על תקתוקו כל העת שמעה את צעדיו חכתה ולא ציפתה לדום מחוגיו. הביטה בכל יום מחדש בבניה הקטנים, מחבקת ואוהבת […]
אצלנו בעולם אנטנות ששורפות את הנשמה צינורות עשנים שחונקים את הנשימה הרים של אשפה נפט משחיר את הים אצלנו בעולם חם אצלנו בעולם חם והולך ומתחמם אך אנחנו בני האדם […]
בכל כולי יש מסכה שעוטפת אותי מונעת ממני להרגיש ליד כולם. עצוב וכואב בתוכי אך, חברי סביבי ואני מראה שקט שמחה וצחקוק אשר גופי מראה לעולם. אף אחד לא מבין […]
פותחת את העיינים מביטה בעיתון הכל באדום וכל כך גדול מתבוננת על התמונה שלך, במי שהיית רואה את היופי את האושר שנראה דרך העיינים שלך אני עוצרת לשניה ומבינה זה […]
פעם לפני הרבה שנים היה שבט אבוד באזור בנגדלש היה הוא הו הו הו הו עם שיער כחול היו אנשיו ובוטן אכלו כל הזמן הו הו הו הו שפה מיוחדת […]
לבכות, לבכות בלי שאף אחד ישמע להרביץ לקיר מכות עד שיוצאת הנשמה להתייאש, להתייאש בלי שאף אחד יהיה שם בתוכי בוערת אש והרגשות סוערים כמו ים ובלילה, בלילה לחלום על […]
בין הכוונות (שיר שכתבתי במילואים בחברון בשנת 2011) מאת : גיל שבת בין הכוונות אני לא מתכוון לפגוע באף אחד בין הכוונות אני רק מסתכן בלהישאר לבד בין הכוונות אני […]
לחתוך. עד כמה שאפשר. בלי חרטה ובלי כאב. לקרוע את הנייר כמו את הלב. ולהרגיש, שונה. כמו קרע קטן שחלק מהמון. להיכנע – לדמיון. הם עפים ברוח. בלי לעצור. בלי […]
ותנחת היונה הלבנה , כנפיה מלאות בדם . בפיה אין בשורה או עלה זית גם . ו היא עפה מעל כולם מעל העם הפצוע . האין זה הוא עולם משוגע […]
כמו ערמה של דברים כמו אבנים, אצטרובלים, קרשים משאית עולה רומסת רוצח תאב דם ריר נוטף מפיו מכוון את ההגה ועולה ורומס ורומס ורומס ורומס. משפחות ןרומס אהבות ורומס נעורים […]
הוא הרגיש קצת מרוחק כיוון ששהה במקום מאוד מודחק הוא התכנס בתוך עצמו כאילו שנפלה נפשו הוא כיסה את הראש בגלל הגשם שזלג הוא ספר בלב עד שלוש בגלל הפחד […]
אני מפחד מהספק ולבי, לבי דופק ואולי עוד רגע, הוא לא ידפוק אבל ככל הנראה, הוא כן אני מפחד מחוסר ידיעה ובעיניי, בעיניי יש דמעה ואולי עוד רגע הבכי יפסיק […]
מישהו בבקשה תזרוק לי חבל נמאס כבר מכל הסבל נמאס כבר, באמת מבפנים אני מרגיש מת מישהו בבקשה תמלא לי את הריקנות נמאס כבר מכל הטורדנות נמאס כבר, אין בכך […]
הבוקר קמתי וגילית אותי מבעד למראה וראיתי זוג רגליים מצולקות מהנשיקות שלך אתמול הו מה חטאתי שמכל הבנות בעולם דווקא אני נפלתי אל הבור שלך ואני ממש כמו פונדק בית […]
היא חזקה הרבה יותר חזקה ממה שחושבים הרבה יותר חזקה ממה שהיא רוצה שאנשים ייחשבו חולת שליטה, חולת שליטה בהגזמה לא בריאה כך היא נבראה או התהוותה לא יכולה לשנות […]
זה רק דמעות שמיים כשהכאב אצלך כבר נהפך קבוע והחלל צועק מדוע
שעון מתקתק, אמא בוכה והאב שם למעלה צוחק. נשים בשחור, מקוננות בשדה של גופות. גברים עם כיפות, מהלכים בשיירה ונושאים תפילות אבל. הילד מגיע גם הוא, עטוף בדגל. נקטף הוא […]
להרגיש לבד בין אנשים, זה כמו להיות צמא בלב ים. אבל תמיד אפשר לנסות לעשות משהו, לשנות. אבל כמו שקשה על סירה קטנה, לבד בים להפוך את המים למתוקים ממלוחים, […]
העבר, טומן הוא בחובו ספקטרום אלוהי. צבעים נסים על נפשם, לא רואים בעיניים, עד שאינם נתקלים ברגש ממשי. הם זקוקים לייצוג, שיבטא את מחשבותיהם, שישמיע את זעקתם האילמת , שנאבקת […]
הגשם זורם עם הדמעות השקט דיבר עם הרעמים והשמש נעלמת עם השמחות והרעש אילם כמו הברקים. החלומות הסיוטים האהבות הפיתויים. ועוד בחור מחייך בחיוב ועוד בחורה מסרבת בנימוס, והוא מתחיל […]
