ונפשי מתענה מידי יום. צורחת בשקט, עוזבת את הגוף וחוזרת. נאחזת בכח בשלשלאות ברזל, היא רוצה אתזה,להאחז. כי ברגע שתשתחרר, הבדידות והכאב, ימשכו אותה למעלה, היא תפרוס כנפיים כמה שתוכל, […]
והעולם דפוק, אין מי שיקום. ואנשים שותים זה לא הרגל,זה נחוץ. אז מה אנחנו כשליבינו אכול? והעולם מלא במוות, ואנשים רק צוחקים עליו. אז איך אנחנו חיים שהכל מסביבנו מאט? […]
אמא, אני יכול לקרוא לך בכלל אמא? אמא אמורה למחוק לי את החלומות? לגזור לי את הכנפיים? את מעמידה אותי תחת תנאי שאם אני לא מי שאת רוצה שאהיה, אז […]
צעד אחד, מתנתקת המחשבה צעד שני, נעלם הכאב צעד שלישי, הגוף לא איתך צעד רביעי, אתה כבר לא שם אתה הולך במורד הר תלול או רץ בכביש סדוק אתה מקפץ […]
בואי נדחיק, בואי נשכח בואי נשים את הרגשות בצד עם קצת תאווה, מעט שקרים וקורט מלח ופלפלים שחורים ואני, ואת, ובלי רגש זה לא המתכון הזה, אל תתבלבלי אחרי הכל […]
זהו שיר עצוב. מנגינה שקטה אותו מלווה. זהו שיר של כאב. קמצוץ של תקווה כבר פספס את השעה. זהו שיר של רגש. שיר על הונאה. זהו שיר אמיתי ביקורתי. זהו […]
תחושת הרעב הלא נעימה תחושת הזעם שהולכת נדלקת וכבה רגשות הולכים באים נשלטים משתלטים, השיטפון שוטף אותי ההכרה מתהממת אצלי. לחיות בדמיון באשליה לא אצלי אז אדון רציונל בא וטובעה […]
You shouldn't think When you close your eyes Go to a hike along the sunrise Away from home There's no path back walking on such a thin track The nights […]
רוצה לשבת בין ידייך, להביט אל הים, להתעורר בין זרועותייך. חלמנו לעוף אל על- לשחקים, ואתה כבר לא פה עזבת לעולמים ואני רק רציתי להיות איתו, לדבר ולשיר או לשתוק […]
האמת נבלעת בתוך שקר גס. תככים שלא היו מעולם. מילה לא נשקלת לכשלעצמה אלא על פי האדם שאומר אותה ושנינו על מאזניים שוקלים מציאות וחלום מה היה באמת ומה נאמר […]
מבט תמים, אל מול מבט אפור גוף זעיר, קופא מקור. יד גדולה מושטת לעזרה ,מאחוריה מתחבאת זימה. יד נוגעת, לב מתחיל להתרסק יד פוגעת, מלאך הופך אביר אפל. מבט אפור, […]
ים של כאב בית 1: עומדת על יד שפת הים כולם כבר צללו,התבגרו והנה,רק אני עוד שם ילדה שעוד פוחדת לקפוץ,ולתוך מי הים פזמון: נכנסת למים,לא מחזיקה מעמד מתחילה מעט […]
לחיות זה כמו מבוך ללא סוף, כסוף וזהוב הם הצבע האהוב, שקוף שהם נרדפים באופן כאוב, ולי נותר להיות רק אוהב, עטוף ברצון טוב ושמחה, שכבר על פני מרוחה, אך […]
לקול דפיקה גורלי של דלת הלב נדם הדממה התלויה באוויר רועשת גועשת כסופה מחליפה את קולות הצחוק והשמחה לא נותנת לשכוח את חיוכך את העיניים הבורקות מתקווה את המקום החסר […]
אין כניסה לארץ המתים. אין כניסה לאדם מלבדי. צעדים חרישים אפשר לשמוע, באוזן בלתי מזוינת. להבות הגיהנום, ושערי גן עדן, לשם הולכות נשמות האדם. אך מולי מוצבת השאלה, לאן? חצי […]
יחסים חדשים. מבטים חולפים. מילים לא יוצאות, אבל שנינו יודעים. זרזיפי אור מנצנצים, כמו פעם, מהעיניים שלי כשאני רואה אותך. והרי נחזור להיות, זוג הכוכבים הבוהקים, שעליהם מסתכלים כל השאר, […]
למה לא יכלת להשאר לנצח? למה היית חייבת לעזוב? להגיד שלום, ולעוף אל על לעוף אל השמיים כמו כוכב שחזר למקום שממנו נפל למה היית חייבת ללכת? בלי התראה כזאת […]
כן, הארץ שלי חומה אפורה והשמיים שלי כחולים אפורים וגם השמש לא כל-כך מאירה ואת הכל עננים מסתירים כן, לא תמיד נותר בי עוד כוח ולא תמיד יש לי חשק […]
אז אולי עדיך שתשליכי אותי אני מקולקל. אין בי צורך כמו חלק שבור מאוסף מרשים הורס את השאר. חושבת עלי מדי פעם אבל בקושי שולחת תמונה או הודעה. לא מבקרת […]
לבד זה נגיעות קלושות של יד שלא פוגשות באף אחד זה צד אחד בלבד של נפח שאבד זו הפאה בלי שערות זו הפרעה של נערות שלא חולמות יותר לחיות אפשר […]
שקר החן והבל היופי. שקר אהבת החינם. הרי כל אדם אינטרסנט, בעולם כה מושלם. עינייך אדומות, שושנים צחורות, שוחות בים, של כאב ויגון. מלנכוליה של שירים מציפה את העולם בדיכאון […]
ההצגה נגמרה, הוילון נסגר הירייה האחרונה נשמעה והכל נגמר אבל הדמעות אינן פוסקות.. כשמורידים את המסכות.. בובה רוקדת לה על הבמה, רוקדת לבד, בובה בוכה לה על הבמה, בגלל אותו […]
חושך, לילה, לפני הסערה שקט בחוץ, הלב פרוץ, היא מזילה דמעה ברק, ורעם, יכו פה עוד מעט הכל לחוץ, מבט נעוץ, לוקחת נשימה… היא לא אמרה תלך אבל גם לא […]
לכתוב, אני כבר שכחתי איך עושים את זה, קצת מביך האמת כמו למצוא קצה של שורש, נתקל במלא מחסומים, מפלס את דרכי בין ערמות של, דברים, נקרא לזה. לא כלכך […]
נסחף שוב, יניקה שאוחזת בכוח, גוררת למצולות בלי התחשבות או אמפטיה, האפלה שמקפיאה את העורף, השערות סומרות ואני צועק שאני לא רוצה לחזור. ההד עונה עם דממה חונקת, הכל מסביב […]
שאלת המי אני בעצם? כזו שאלה מצחיקה. "הרי למה אתה מתכוון?" שאל הפנטומימאי בקולי קולות, מכשיל את עצמו ובוגד בכולם, אני פנטומימאי טוב, לפחות ככה הרוב אומרים לי, הצלחתי יותר […]
הלב הולם ברכות, שוחה דרך פרדס של פרג אני עבד לכאבים, מתרץ וממציא מחלות כדי לבלוס ולצרוך הבחילה רק מתגברת, מזיע נהרות של חשיבה מיותרת עצב ופחד, אסור לי להרדם. […]
הזמן עובר לו והכיסא עדיין ריק אור שנכבה ורעש שמשתתק עוד ערב חולף ואף אחד איתי לא נמצא הזדמנות שהלכה קול שכבר לא נשמע בוקר שקט, לילה מת עם אני, […]
לחיות או לא לחיות זו השאלה? להמשיך לקוות או לא לקוות.. לחכות או לא לחכות… מפני שהלב שלי נקרע לחתיכות… להמשיך להעמיד פנים ולמות מבפנים לשמוע את שמו, ולהתאפק לא […]
זיכרון מטריד צץ בראשי, כך שוב הרגש עולה. נרדפת מחדש בידי זיכרון נשכח, נראה שאין מוצא. כעיוורת המגששת באפלה, בחיפוש אחר מפלט. אני מנסה לברוח, אך נראה שרגלי תקועות באדמה. […]
