…..

מ טוב לרע .
ממותר לאסור .
מ השקר לאמת .
מ מוות ללידה .
מ נשכח למת .
מי אני שאשנה את הסדר ,
מי אני רק כבשה מ העדר , שמחכה בתור לשחיטה .
אבוד ביער מאחורי העצים , מכוסה בעלים נושרים .
יבשים , בלים , בקלות נשברים .
אין זו הדרך ארוכה , מ בשל לרקוב …

מקור לחום ,
מלילה ליום .
מכאב להקלה ,
מאשליה למציאות .
מ החופש לחיות , ו האיסור למות .
מי אני שאשנה את המציאות ,
מה אצטרך כבר לעשות .
מה נשאר לי לתת , בעולם שיש הכל .
מה כבר ניתן לשואל שיש. להכל תשובות .
אבל עדין אף אחד לא נותן לי סיבה .
למה אני עוד פה .
באמצע הסערה ממשיך לבלוע עוד ועוד מים מלוחים .
ו לא טובע למרות שהמים חונקים ….

מפחד לרצון .
מגאנות לשיגעון
מכבוד לביזיון.
מדרך לעצירה .
מ חופש ל שלווה .
מ השמים לאדמה .
מה אני שאשנה את העולם .
מה כבר אדע מה כבר אעשה .
מלבד להסתכל מ הצד .
לעמוד ליד אותם פנים קרות .
כו מוכרת הן ,
אינם מחזירות מבט חזרה .
בוההת בריק בדממה .
חסרות כל תחושה ..
חסרות תזוזה …
חסרות נשמה …..

מי אני שאשנה את הסדר , …….
מי אני שאשנה את המציאות , ….
מה אני שאשנה את העולם ………