״זר״

אתה
מנגן עליי
תשוקותייך.
מטיל
עליי זעמך.
נושך בשפתייך
בגסות.
וגומא את
דמך.
הבט אדוני
הבט נא
בי.
גופי רוקד
בין אצבעותייך
והן זרות.
קרות.
מחוספסות.
פוצעות בי
מדממות אותי
את שארית
חיי.
עינייך
זקות לטרף
קול זעקתי
מנענע בך.
איש רע
מחייך לדמעותיי
שותה את דמי
לשיכרון.
גופך מזיע
מעליי
הטיפות
מתפתלות
לתוך עיניי
שורפות
אותי.
ותחושותיי גהנום.