תבכי, ילדה, תבכי

תבכי, ילדה, תבכי,
כי אין זה טוב לאגור כל כך הרבה כאב למשך כל כך הרבה זמן.
תבכי, ילדה, תבכי,
כדי להבין עד כמה שאת אשמה במעשייך וכמה שהדברים עתה בלתי הפיכים.
תבכי, ילדה, תבכי,
על מנת להוציא את כל החלודה שנוצרה בתוך גופך.
ואת אינך רואה, את החלודה היוצאת במטר הדמעות הבא.
תאמרי שלום בפעם האחרונה לכל מאגרי הנוזלים המלוחים והממכרים שבך.
תבכי, ילדה, תבכי.
אני רוצה שתביני, ילדה, שאין זה ציווי, שעלייך לבכות.
אני רוצה שתפנימי, ילדה, שזוהי רק בקשה, הצעה, הארה.
צחקי, ילדה, צחקי.
צחקי, שכן בכית די, והדמעות נגמרו במלאי, ואינך יכולה עוד לבכות.
צחקי, ילדה, צחקי,
על האירוניה שאינך שמה לב כמה שאת ילדותית ותמימה, ובוכה מדברים עמוקים הרבה יותר ממך.
צחקי, ילדה, צחקי,
זוהי הברירה האחרונה שלך, לצחוק.