תביני

ושוב אני כותב לך עוד שיר אחרון
על האחד שאוהב ובלעדייך לא יכול לישון.
כי אם החיים הם תחרות אני הפסדתי את המטרה.
אנ'לא מבין למה אנשים נלחמים בשביל אותה אכזבה.
אני נתתי לך הכל ונותרתי בלי דבר ( או – ולא נותר לי דבר )
אני כבר לא יכול כי הכאב לעולם נשאר.
הסיבה היחידה שבגללה אני לא נשבר.
כי אני מפחד שיום יבוא ולא תהי פה גם מחר.

פז' : תביני אהובה
אני רוצה אותך קרובה.
שתהי רק מאושרת.
ותעניקי אהבה.

כנראה שהתקוות ישארו אשליות
ואצטרך לחפש אחרת לשעות הקשות
מאז שהלכת נותרה לי רק שאלה
אם באמת אהבת או סתם חיפשת נחמה
מעכשיו זה רק הכאב מדבר.
כי אני לא יכול לחיות כשאת עם מישהו אחר.
אבל אולי העיקר שטוב לך איתו
והוא לא מוותר (כמוני)
אתחיל להקשיב לכולם ואמצא
את האושר במקום אחר.

תביני אהובה..

הקראה : אני באמת אוהב אותך, ותמיד אוהב. אבל כנראה שוויתרת עליי.. תראי, את לא יוצאת
לי מהראש ולא משנה כמה אדחיק.. איזה סוף מצחיק, אה?