שקט
קצת קשה לחיות בעולם,
עם כל הרעש, של כולם.
כי אם כולנו ביחד נחשוב,
כבר כואב הראש לרוב!
ואם כולנו לרגע נעצור,
נשתוק ונלא נזוז, רק ננשום
האם זה ישפר את הרגשתי הסוערת
האם זה ישפר את הרגשתי על העולם?
את דעתי על הפעילות הבוערת?
אני רוצה רק לצעוק לבחוץ:
"די כבר! תנו לי את השקט הנחוץ!"
כי אי אפשר לחיות בעולם רועש,
מלא ברעש שבראשי הגועש.
ולמה מכל האנשים,
רק אני שמה לב לרעשים?
לכל הפיטפוטים, רעש המכוניות.
וכל השאר, עוברים הלוך ושוב בלי בעיות.
זה לא הוגן, גם אני רוצה קצת שקט,
זה לא עובר גם אם הדלת נטרקת.
עם כל הכאוס בעולם, איך האנשים חיים?
או בכלל, איך הם אותו רואים?
כי אני רואה אותו כסערה אחת גדולה,
מלאה באנשים, הומה.
והמון בלאגן מסביב,
ללא שום אדם אדיב
שיכול לתת לי קצת שקט.
ואני מבולבלת ולא מבינה,
למה יש את הצרה הגדולה?
למה אי אפשר לשתוק לרגע אחד,
ולהבין איזה רגע מיוחד,
כי עכשיו לא שומעים דבר מכולם
וככה זה בכל העולם.
אז תנו קצת שקט, תנו להירגע
תהיו בשקט לרגע
תנו לי לנוח ותנו זמן לחשוב
תנו לי לשכוח ואל תרעישו שוב
פשוט, תנו לי ש-ק-ט!
תגובות (0)