שיר שמדבר בשמה

היא לא יודעת לדבר, אולי זה קשה לה
אבל כשזה קורה, אין אחד שעונה לה
שמבין, שדואג, שמראה שאכפת
היא קורסת מבפנים, ממוטטת כמעט.

עיניה דומעות מלוחים
נמאס לה מכולם,
קשה לה לראות אנשים
רוצה לעזוב את העולם.
אבל איך יתקיימו אנשים בלעדיה?
בלי המוות שלה ושירותיה.

היא נאנסה, נחטפה מאימה בילדותה
היא ילדה, ואז לקחו ממנה את ילדתה
לקחו ממנה את החלב, לקחו ממנה את הרצון לחיות
והיא מרגישה שהמוות קרב, שעומדים לחתוך אותה לחתיכות.

אני מספרת סיפור, אני מדברת בשמה
כי כמו שכבר זכרתי לציין, לדבר היא לא יכולה.
אבל דבר אחד היא כן, היא בטוח מרגישה
היא בטוח מפחדת, זו היא הבהמה.