שיר שכתבתי.

לבכות כל הדרך חזרה מבית הספר, להשפיל את הפנים שאף אחד לא יראה..
להסתגר בתוך עצמך רק כדי לא להשבר, לא לבכות, לא להתערער.
לצעוק את מה שאף אחד לא יכול לשמוע, לנסות למצוא מילים למה שאי אפשר לבטא.
להשתגע, להישבר.
להרגיש מתה מבפנים ואין עם מי לדבר, את צריכה לפרוק לספר על המשבר,
שרודף אותך שנים, שמחריב הכל שהורס הכל, שחונק.
לחזור לבית ריק כשצריך תמיכה, כשאין את מי שאת צריכה, כשאת בוכה.
להתמוטט, את גוף ללא נשמה.

[פזמון]
אין כבר חשק לחיים, מרגישה חסרת תועלת, 'הכל יהיה בסדר' משננת
והמצב לא משתנה, את בודדה ומיואשת, 'יהיה בסדר' את אומרת
ובנתיים, נלחמת, עם ענן עשן קודר.

ואין אוויר ואין מקום, לעוד אדם שינשום, בעולם צריך להילחם על המקום,
כבר לא יכולה להאבק, לא יכולה לנצח.
בחיים מותר ליפול אבל אסור להיתקע, צריך לקום, להמשיך במסע,
אני לא יכולה, אני נחנקת, אין לי את הכח.

לחייך חיוך גדול ולצחוק עד השמיים, כשאת מרגישה שאת עומדת לקרוס.
להגיד הכל בסדר כשהכל הולך הפוך, למה חיי לא כמו של כולם?
אנשים קפואים, אנשים רעים, העולם קר, לצרוח אל כרית לשנוא ולהרגיש מנוכר.
להתחרפן, לתעב את העולם.

[פזמון]
אין כבר חשק לחיים, מרגישה חסרת תועלת, 'הכל יהיה בסדר' משננת
והמצב לא משתנה, את בודדה ומיואשת, 'יהיה בסדר' את אומרת
ובנתיים, נלחמת, עם ענן עשן קודר.

ואתם לא תדעו, לא לא תדעו, את מה שעובר עליי,
והן לא יצאו, לא לא יצאו, הדמעות מעיני,
וגם לא תשימו לב, לחיוך העצוב, לשמחה המרירה.
וגם לא לכאב, הצביטה הזאת בלב, שעושה לי רק רע.

[פזמון]
אין כבר חשק לחיים, מרגישה חסרת תועלת, 'הכל יהיה בסדר' משננת
והמצב לא משתנה, את בודדה ומיואשת, 'יהיה בסדר' את אומרת
ובנתיים, נלחמת, עם ענן עשן קודר.