שיר בודד

כשהשיר שלי הגיע לגן, תמיד היה בודד
אף אחד לא רצה לשחק עם שיר כל כך כבד
כשכל השירים דיברו, הוא תמיד היה בצד
שיר מוזר, שיר שונה, שיר שתמיד נמצא לבד
היו שם שירים שמחים, אשר יגרמו לך לצחוק
היו שם שירים אירוניים, שהיו מעלים בך זיכרונות
שירים קלילים, שירים קצביים, שירים מתוסבכים
אבל שיר לא דיכאוני, דבר כזה, לעולם לא יבין
אנשים תמיד מחפשים את הטוב, את השמחה,
את השקרים שהם רוצים לראות
אבל שיר שגם מכאיב?
מה זה, יש חיה כזאת?
רציתי לכתוב את האמת שהלב שלי הנגיש
ולא תמיד זו האמת שאדם אחר רוצה להרגיש
אני מודה, לא תמיד טוב לי בעולם,
אני ממירה זאת למילים
זה לא הוגן, זה לא בסדר
מרגישה שאף אחד מסביבי כבר לא יבין
וזה הופך למשפטים, למקצבים, למנגינות
כותבת את הדברים שהלב שלי מתחנן להתחיל לחוות
אז די לראות רק את הקושי שכל אחד חייב לחוש
כי גם לשירים שמכאיבים צריך להיות ביקוש