שירת המתים
צעדים שקטים ואטים,
מעדעדים בין קירות קרים,
משתלבים עם צחוק המתים,
שצעקה אילמת בפיהם.
דמעות זולגות בחודשים הקרים,
קופאים והופכים לקרחונים,
יד מעיפה אותם מפניה,
יד חמימה ועדינה.
נשיקה קרה מלטפת לחיים,
טיפות גשם נופלות על ההרים,
מחליקות לתוך נחלים,
ומצטרפות לשירת המתים.
תגובות (1)
מוכשרת!!
ותקראי את הסיפור שלי, ממש השקעתי ( ותגיבי )