שדה

יש שם שדה
ובשדה פרחים
בכל מני צבעים.

יש שם זרים
של אהבות ישנות,
צרורות פרחי נישואים.

יש שם פרחים זקנים,
נבולים.
יש גם פרחי ניצנים.

ויש שם, בשדה,
חלקה
ופרחיה חסרי צבע.
אך, אדם אחד סיפר לי פעם
שבלילה בלילה,
מאירים הפרחים.

והם קורנים אור ורוד
של ילדות
ונעורים.
אור אדום של אהבה נשכחת.
אפור
של כבלי שבועתם
ושחור הנשק בידם.
הם זורחים את ירוק המדים
ותכלת השמיים שכבר לא יזכו לראות.
והם מאירים
באור לבן
של מלאכים.

יש שם שדה
ובשדה פרחים.
והפרחים,
בשיא לבלובם
מאירים את
השדה,
את העולם.