הותרת אותי מאחור, שבורה

אין זמן, אל תסתכל לאחור,
אתה כבר עשית את זה, תנשום,
הסליחה בפיך מאבדת את עקרונותיה,
אל תגיד דבר אם אינך מתכוון אליה,
זה נורא, אבל אם כבר, תשיג את המטרה,
הרי בשבילה עשית הכל, לא?
אפילו אותי הותרת מאחור..

אתה לא שם לב, אבל הכל שקרים,
זה לא היה שווה את זה, המחיר כבד,
אתה מוכן לשלם אותו ולהשאיר אותנו מרוסקים?
אסוף את השברים,
הם יתאחו עם הזמן בזרועותייך,
אם נותר..

את הנעשה אין להשיב,
קח את החלקים,
תנסה לבנות מחדש,
אבל אני יודעת שזה חסר טעם,
כי השארת הכל מאחור.
איבדת כל טיפה של אנושיות,
השלכת את הרגשות,
כאילו הם נטל כבד מידי,
אבל אתה לא מרגיש יותר,
אתה מתפורר.

אין זמן, אל תסתכל לאחור,
אתה כבר עשית את זה, תנשום,
הסליחה בפיך מאבדת את עקרונותיה,
אל תגיד דבר אם אינך מתכוון אליה,
זה נורא, אבל אם כבר, תשיג את המטרה,
הרי בשבילה עשית הכל, לא?
אפילו אותי הותרת מאחור..

עצום את העיניים חזק,
אולי עדיף שלא תראה יותר,
אתה נושם את אוויר המלחמה,
אתה נאבק, מתיר את הכבלים,
תרגיש אותי, נאנחת באכזבה.

אש וקרח ביחד, זה מה שאתה,
אתה חדור-מטרה, אתה מוכן לשרוף הכל בשבילה,
אבל אתה קר בנוגע לשאר-
לאנשים, לאהבה, לרגשות, אפילו אליי
אני כבר שבורה, מרוסקת,
תאסוף את מה שנותר ממני ותחבר את הרסיסים,
אבל כדי להצליח באמת, אתה צריך לאהוב אותי.

אין זמן, אל תסתכל לאחור,
אתה כבר עשית את זה, תנשום,
הסליחה בפיך מאבדת את עקרונותיה,
אל תגיד דבר אם אינך מתכוון אליה,
זה נורא, אבל אם כבר, תשיג את המטרה,
הרי בשבילה עשית הכל, לא?
אפילו אותי הותרת מאחור..

אתה יודע, אני ידעתי, שיש בך פגם כזה
להרוס הכל, לשבור, לרסק, ורק בסוף להבין שטעית
אבל זוהי הטעות- שרק עכשיו אתה מבין,
כי אני לא חוזרת יותר, לעולמים.