רק שלא אשאר לבד, רק שלא ארגיש
מאחורי החיוך, המבט המאושר ,מאחורי השטויות מסתתר כאב , כאב חבוי שרוצה לצאת החוצה , לעלות מעל פני המים ולהשתחרר . אך הלב כבול , קפוא, מפחד להיחבל שוב, להרגיש אהבה שתוביל לכאב ,לשיתוק .
"רק שלא אשאר לבד , רק שלא אשאר לבד " אני משננת לעצמי . כי אני יודעת , שאם אהיה לבד אתחיל להרגיש ,והכאב יציף אותי ,יטביע אותי עד שאוותר ותעצר נשימתי , עד שאמות.
"רק שלא אשאר לבד , רק שלא אשאר לבד" כך ארוויח עוד דקה של אושר מזויף , כך לא ארגיש דקה של כאב אמיתי .
תגובות (3)
הכל בסדר? צריכה לדבר או משהו?
הכל בסדר..כשיושב לי משהו על הלב אני פשוט מוציאה אותו בכתיבה ומרגישה הרבה יותר טוב לאחר מכן . אבל תודה על הדאגה!
מקווה שישתפר!